קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מדוע הרצון ליהנות זה לא אגואיזם?
תשובתי: זהו מצב בהמי נורמלי שניתן לנו מהטבע. אסור לכנות אדם שרוצה ליהנות, כאגואיסט, מאחר והוא נולד עם הטבע הזה.
אבל כאשר אני בעצמי משתוקק לאיחוד ומתוך ההשגה שלו מתחיל לקבל תגובה שלילית, אני כביכול רוצה להתקרב לאחרים ואילו האגואיזם שלי אינו מאפשר לי זאת אז אני מגלה את האגואיזם, אני רוצה להימשך לחברים ואילו הוא מחזיק אותי ו"מושך לאחור". אז אני מבין שאין לי לאן לפנות, האגואיזם נמצא בתוכי והאפשרות היחידה היא שהבורא ייתן לי כוחות כנגדו. זה סולם ערכים אחר לחלוטין שלא קיים בעולם שלנו.
שאלה: אבל הרי אפשר היה עוד לפני אלפי שנים ללמד את האנושות שאיחוד זה הקריטריון החשוב ביותר. למה זה לא התרחש בצורה כזו?
תשובתי: מפני שאותה חברה שייסדה את אותו איחוד נהרסה. במקומה הופיעו דתות והן אינן חושבות איך לקרב בין בני אדם באהבה. הן רק מדברות על כך אבל לא פועלות כדי להשיג זאת.
הערה: כלומר השיטה היא פשוטה מאוד: אל תשים לב לאגואיזם הטבעי שלך אם אתה רוצה תשלוט, תיהנה מכבוד, העיקר זה שיהיה איחוד.
תשובתי: העניין הוא שאם תתקרב לבני האדם, בשאיפה להתאחד איתם, אז כבר לא תוכל לעסוק בשום דבר באופן אגואיסטי.
שאלה: אבל אני אשתמש נניח בצורה כלשהי ברצונות שלי לשלוט? הרי אם הם קיימים, זה אומר שעליי להשתמש בהם.
תשובתי: רק כדי להתקרב לבני האדם ולעזור להם. להתקרב לאחרים כמו שנאמר במאמר "מתן תורה", זה אומר לקחת את הרצונות של האחר כיסוד ולהשתדל למלא אותם.
שאלה: עד כמה שאני מבין הרצונות הגדולים ביותר של האדם אלה הרצונות לכבוד עצמי ושליטה. האם אפשר להשתמש בהם למען בני אדם אחרים?
תשובתי: תחילה תחשוב מה אתה יכול לעשות טוב עבור אחרים, אחר כך תיקח רצון כלשהוא ותנסה לבדוק כיצד הוא מצטרף לזה ואז תראה.
מתוך שיעור וירטואלי, 24.06.2018
