קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
דעה של ב. קלוצ'רב, Klucharev, נוירולוג של אוניברסיטת באזל, שוויץ: איך התקנים שנקבעים על ידי החברה משפיעים על האדם? אם דעה של אדם שונה מדעת החברה, אז במוח שלו מופיעים סימני שגיאה.
אם האותות האלה גבוהים יותר מרמה מסוימת, אז האדם, תחת השפעת הרבים, משנה את דעתו. כאשר דיכאנו על ידי שדה מגנטי את אות השגיאה במוח, האנשים שינו את דעתם לעתים רחוקות יותר לצד דעת הקבוצה. אם רוב הקבוצה מתנהגת בצורה מסוימת, אז מנקודת מבט אבולוציונית זהו סוג ההתנהגות הטוב ביותר.
ישנו עוד הסבר ל"גאונות ההמון" מדוע דעת הרוב יותר נכונה. פרנסיס גאלטון (Francis Galton) ביקר פעם בחגיגה של חוואים (בעלי חוה) שהיו צריכים להעריך את משקל השור באופן חזותי בלי לשקול אותו ממש. מי שעשה זאת בצורה הכי מדויקת קיבל פרס. כאשר גאלטון ניתח את הדעה הממוצעת של 800 חוואים על משקל השור, הסתבר שהיא הייתה כמעט מושלמת וכמעט זהה למשקל האמיתי. דעת ההמון הממוצעת תמיד מאוד קרובה לאמת.
התייחסותי: בחוכמת הקבלה חוק הטבע הזה מתבטא בכלל הבא: בגשמיות, "אחרי רבים להטות", ברוחניות, "אחרי יחיד להטות". אם האדם רוצה להתקיים בעולם שלנו בצורה נכונה (הכי פחות מכאיבה), הוא חייב להיות בין ההמונים וללכת אחריהם. אבל אם הוא רוצה לגדול ברוחניות הוא חייב לבחור בדעת המורה וללכת אחריו, מפני שדעת ההמון היא תכונה אגואיסטית של העולם הגשמי ההפוך מדעה האלטרואיסטית – התכונה של עולם הרוחני. ראה כתבי בעל הסולם, מאמר "החרות".
ידיעות קודמות בנושא:
השכל הקולקטיבי או "ההמון חכם יותר מהגאון"
אחרי יחיד להטות
אחרי רבים להטות
פה בהתיחסות של הרב נראה לי שיש אפשרות שהרבה אנשים יתבלבלו ואולי יבינו לא נכון. בעולם הרוחני יש דרך אחת שמובילה את כולם והיא אמת ואהבה והם נרכשים ונלמדים על ידי המורה שמוביל לשם את כולם כי בזמן הלימוד אנחנו מלמדים לאהוב את כל מי שמחוץ לך וזה הרבים ההמון וכשמחכימים ולומדים אהבה אצל רב כולם מרגישים אחד…כך שלא יתבלבלו ויחשבו שזה ללכת אחרי הרבים. כולם הולכים יחד באהבה אחרי הרב שמלמד את הדרך להגיע למטרה המשותפת שמושגת על ידי כולנו יחד בחיבור