מגדל פורח באוויר

שאלה: לאחרונה אמרת שהכול מתפתח כל כך מהר, שישנו רצון להאט את קצב ההתפתחות הזאת. במה זה יכול לבוא לידי ביטוי בקבוצה?

תשובתי: לפעמים אני שומע מכם שהתנועה קדימה הפכה להיות כזו מהירה, כאילו ש"הסוסים החלו לדהור", והתנועה בלתי נשלטת. אבל למעשה כך עליה להיות, מפני ש"הסוסים" האלה מנוהלים על ידי הבורא וכל מצב חדש הוא לגמרי לא צפוי ואילו עלינו, אך ורק בתנועה משותפת שלנו, להשיג בכל מצב חדש קשרים באמונה למעלה מהדעת, כדי שתחתינו ייווצר "משטח" ברור שעליו אנחנו יכולים לעמוד. אפילו אם פתאום אנחנו מוצאים את עצמנו באוויר. תכונת ה"בינה", זו תכונת האוויר. קיים מושג כזה: "מגדל הפורח באוויר".

כאשר אנחנו קולטים וסופגים בתוכנו את תכונת ההשפעה, אנחנו מרגישים תלויים באוויר, לכך מרגילים אותנו. כבר לא קיים אצלנו שום בסיס אגואיסטי, ואיננו יכולים להסתמך על שום דבר. אין הווה, עבר ועתיד, אין היקשרות לשום דבר ולאף אחד. אנחנו פשוט נמצאים תלויים, מבלי לדעת היכן, כיצד, ומה קורה איתנו. אתה מסכים לקבל את המצב הזה ואפילו יותר, אבל רק בתנאי אחד: אתה לא יודע כיצד זה יתבצע וזה גם לא מעניין אותך. אתה רוצה לדעת רק שמתוך התנאי הזה כל המצב הנכון בצורה של תענוג ילך לבורא.

מתוך שיעור הקבלה היומי, 06.02.2019