קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
ערב פסח, עוברים מפינה לפינה בבית לאור הנר שבידנו, מחפשים את החמץ. עוד פירור של רע, עוד חתיכה של כאב, שישרפו ויעלו באש בחצר השכונתית. הלילה יוצאים ממצרים.
מסע הבחירות הדמוקרטיות של כל המפלגות בישראל חשף את היותנו מפולגים עמוק עמוק בפנים… כל אחד אוחז בהשקפת עולמו ורוצה שתהיה השלטת. גילינו שאנחנו לא מוכנים לוותר לאחרים, השמצנו, שנאנו, האשמנו ופוררנו עוד את החברה הישראלית. כמו פרעה מלך מצרים, שאפנו לכתר ורצינו שדעתנו תמשול בכיפה. הפרעה שבתוכנו, האגו שבנו, ניהל אותנו וגרם לנו להשתמש בכל האחרים ולהפעיל עליהם מניפולציות כדי להשיג את מבוקשנו.
הרצון לנצל את האחרים לטובתי הוא החמץ, הוא הפסול שעליו מדובר בחג הפסח, ושאותו אנחנו רוצים לבער מקרבנו. כדי למצוא את החמץ הזה אנחנו זקוקים לפחות לאור קלוש כאורו של הנר הקטן. אנחנו מבקשים אחיזה בנקודת האור, ההכרה וההבנה שאפשר לשאוף למצב אחר, טוב יותר, לקשר נכון ולמערכת יחסים בריאה בינינו.
אז בואו נחליט שמספיק לנו מכל זה, ונעשה צעד אמתי בכיוון של להיות "עם" ישראל. כי רק כשנהיה מחוברים זה לזה ומאוגדים כאגודה אחת, נוכל באמת לחיות יחד וסוף סוף לצאת ממצרים.
