קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: בשביל מה נחוץ לנו ניתוק מוחלט מהרוחניות? בירידה מלמעלה הרוחניות הולכת ונחלשת בהדרגה ובסופו של דבר אנחנו מגיעים לכאן, מתנתקים ממנה לחלוטין. בשביל מה?
תשובתי: אם אני לא אכנס לניתוק, אז איך אני אוכל לבנות את עצמי כעצמאי? כמו ילד שעוזב את בית הוריו ומנתק את כל הקשרים. שום תלות בהורים, שום קצה חוט כלפיהם. אני רק לוקח מזוודה עם בגדים, שזה מגיע לי מהעבר, מ"הילדות" ומרגע זה והלאה אני רוצה להיות לגמרי עצמאי. אחרת אני לא אוכל "לבנות" את עצמי.
שאלה: ובכל זאת, בשביל מה הניתוק הזה? שלחו אותי להסתרה מוחלטת, כאילו שׂמו אותי על "פאוזה", ואחר כך שוב הדליקו את הכפתור "נגן", כדי שאני אחזור למעלה. בשביל מה צריך את "ניתוק הקשר" הזה? הרי במובן הרוחני אני עכשיו לא קיים?
תשובתי: כזאת היא התפיסה הנוכחית שלי. אבל למעשה כל העולם מיועד רק בשבילי. כך גם בעולם שלנו מערכות עצומות עובדות למען התינוקות: כל מיני ענפי תעשייה ואין ספור מומחים דואגים לספק להם עריסה, מזון לתינוקות, חיתולים, משחקים, בריאות, וכולי. מאחורי כל בקבוק עם דייסה עומדים המון מאמצים ומשאבים.
כך או אחרת, אני צריך להיות עצמאי בהשגה הרוחנית. לכן אני חתוך מהרוחניות ונמצא בעולם המדומה, החומרי הזה. דווקא מכאן אני צריך עכשיו למצוא את הפתח, את ה"צינור", שמוביל לדרגה הרוחנית היותר העליונה הראשונה.
ואני אוכל לעשות את זה, אם יש לי מ"ן (בקשה) אמיתי לעלייה, דרישה אמיתית, צורך לבצע את העבודה הרוחנית. אם אני רוצה להעביר משהו טוב, השפעה מלמעלה לאנשים אחרים, שסובלים, אז יש לי עם מה לפנות למעלה: "אני חייב לקבל מילוי ההכרחי לאותם אנשים שנמצאים למטה!". הם זקוקים לזה, ואני דורש את זה, כדי לעשות נחת רוח לבורא. כי רק בצורה כזאת הוא ייהנה.
באופן כזה יש לי שתי מטרות: אחת למטה והאחרת למעלה. ואני בעצמי נמצא באמצע ומבטל את עצמי, אני לא קיים, ורוצה רק לפעול לטובת התחתונים ולטובת העליון.
שאלה: אז למה תקופת הניתוק היא כל כך ארוכה?
תשובתי: נאמר: "ישראל מזרזים את הזמנים". לכן, בבקשה, תפעל, תזרז. זה בכוחות שלך.
מתוך שיעור על מאמר ג' מספר "שמעתי", 11.11.2013
ידיעות קודמות בנושא:
רחמים ללא אמפטיה
עבודה עצמאית עם הרצונות שלנו
עצמאות בחיבור עם הבורא
