קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: כשאני מנסה לתפוס את העולם דרך נקודת האיחוד, אני נכנס למצב של שמחה וחשיבותם של דברים רבים כאילו מתבטלת.
איך אתה מעריך וקובע לעצמך חשיבות בעיסוק בדברים אלו או אחרים? איך בכלל נבנה העולם? או שצריך לגמרי לשנות מחדש את מערכת הערכים?
תשובתי: כך או אחרת, אנחנו בכל מקרה צריכים לשנות מחדש את מערכת הערכים ולהשתוקק להיות בהידמות והשתוות עם הטבע, כלומר, להרוויח, להתקיים, לחיות איתו בהרמוניה, מבלי לחכות עד שהאחרים יתחילו לעבור כל מיני משברים, עליות וירידות.
אם האדם, מעמיד את עצמו בצורה נוקשה, יציבה וריאלית, במצב שבו הוא בונה את החיים שלו באיזון עם הטבע, אז למעשה שום דבר לא יפריע לו, שום דבר לא יכול להזיק לו.
טבעי הדבר, שיחס כזה לחיים מרגיע אותך. אבל חוץ מזה, זה צריך לכוון אותך בצורה ריאלית לפעילות יצירתית נכונה, לעסק נכון, ליחס נכון כלפי המשפחה, כלפי כל שאר הדברים. כלומר, אתה צריך כבר עכשיו להחליט, באיזה אופן באמת "לצבוע" מחדש, את כל מה שאתה קיים בתוכו ולהפוך את זה ליותר ויותר רציונלי.
אני חושב, שכל העולם נע לקראת זה בעל כורחו. לאט לאט מתברר, ש"המטרה מקדשת את האמצעים": או שאנחנו מכירים בזה ואז נעשה כזה שינוי של העולם, של מצבנו, או שהטבע יאלץ אותנו לזה, בכך שיהרוג את כל העיסוקים המיותרים שלנו ויחייב להגביל את עצמנו עד לכזאת מידה, שאנחנו נבין, שאחרת זה לא עובד. אבל זהו כמובן תהליך מאוד ארוך ומאוד כואב.
אני מקווה, שאנחנו נוכל בו זמנית על ידי ההפצה וההסברים שלנו להביא את האנשים למצב, שהם יבינו שבזה ודווקא בזה, האדם משיג את הקיום הכי רציונלי ונוח, והעיקר, שהוא מתחיל להרגיש דרך העולם האינטגרלי את הקיום העליון שלו.
יוצא, שהוא נכנס באופן רגשי למצב של איחוד, נצחיות. וכל זה ניתן להרגשה. כל החומר מתפזר, מתמוסס, ודרכו נראה עולם אחר לחלוטין, עולם של כוחות, שרק מצטייר לנו ככזה בחושים שלנו.
זה מאוד ריאלי ולמעשה מאוד קרוב אלינו.
לכן אני סבור, שצריך לנסות באותה הרמה שבה אתה נמצא, לאפשר לעצמך לשנות את אורח החיים שלך, את העולם שלך, את העבודה שלך וכולי, אבל רק במידה שבה אתה כבר מתרגל לשיטה הרוחנית, כלומר, שאתה כבר עובר למדרגה הבאה, בכך שהופך להיות בהדרגה שווה לה.
מתוך השיעור הווירטואלי, 26.02.2012
ידיעות קודמות בנושא:
להיענות להזמנתו של הבורא
האדם המוצלח
במה תלויים הנוחות והרווחה?
