קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
זוהר: פרשת בא, סעיף נ"ז: וזרע אותו זרע בצדיק אחד, שהוא יסוד דז"א.
עליי לתאר לעצמי שתכונה זו קיימת בי, "יסוד של זעיר אנפין" הנקראת "צדיק", ושם נמצא הזרע שלי, הנקודה שממנה אני צומח.
שהוא הגנן של הגן. והזרע שזרע בגן, שהוא המלכות, הוא הגניזה וההעלמה של אור הזה. כלומר שההעלמה אינה בחינת העדר, אלא להיפך, שהוא בחינת זרע לברכה. שההעלמה עצמה תשוב להיות אור, כמו צמח היוצא מן הזרע.
בעל הסולם מביא דוגמה זו במאמר החרות: עלינו להשתדל להכניס את עצמנו לתוך קבוצה קבלית. בדומה לזרע שנמצא בתוך האדמה, אני מבטל את עצמי כלפיה. רק אז אנחנו נהפוך לזרע שירקב לגמרי באדמה, בכדי שיצמח ממנו עץ.
מתוך שיעור ערב על ספר הזוהר, 25.01.2010
רשומות קודמות בנושא:
תבחר בעלייה, לא תצטער!
היכן מתחיל החופש
הבחירה האמיתית – להזדרז להיות אדם
