קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אילו פעולות השפעה אנחנו עושים כרגע, עוד לפני שנכנסנו לעולם הרוחני?
תשובתי: בינתיים, הפעולות שלנו מתגלות כדאגה לכך שהחברים יגיעו לשיעור, אנחנו מחזיקים ותומכים זה בזה, מעלים בחברה מצב רוח שיהיה כל הזמן מרומם, נותנים לאחרים דוגמה עד כמה שמשתוקקים למטרה, דואגים לארגון של המרכז שלנו, כדי שאפשר יהיה ללמוד בו ולערוך כל מיני אירועים ופעולות שמטרתם זה להגיע לדבקות עם הבורא.
יציאה להפצה, לימוד בקמפוסים, וכן הלאה, זה הכול פעולות של השפעה. אנחנו עושים הרבה פעולות של השפעה, רק שחסר להן את הכוונות הנכונות. וזוהי הבעיה העיקרית. כל הזמן שואלים אותי: "במה עוד צריך לעסוק כדי להשפיע עוד יותר, לעשות עוד יותר?".
ודאי שצריכים עוד פעולות, אבל בכל זאת צריכים לשים לב לכוונות שעל הפעולות, שזה מאוד חשוב. לא צריך להקטין את הפעולות, לא בעוצמתן ולא בכמותן. אבל אנחנו צריכים לעורר זה את זה, להזכיר על הכוונה. כל פעולה ופעולה צריכה להביא לנו את הרגשת החיבור, ובתוך החיבור הזה אנחנו נתחיל להרגיש את נוכחותו של הבורא שיאיר לנו שם.
מתוך המאמצים שלנו להתחבר אנחנו מקבלים את המאור המחזיר למוטב. המאור נמצא בתוך הכלים, בתוך מלכות דאין סוף, שהיא לא שבורה, אלא היא שלמה ומלאה באור אין סוף. אבל כלפינו, אחרי כל העולמות, כלומר ההעלמות, מגיע אותו האור של מלכות דאין סוף אבל בצורה שבורה.
בהתחלה הוא ניסתר, אחר כך נשבר, ואחר כך עובר עוד הרבה וילונות והסתרות, דרגות החלשה על ידי מסננים, עד שמגיע אלינו. וכדי להתקרב לאותו המאור המחזיר למוטב שנמצא בכלי מחובר, אנחנו צריכים בעצמנו לתת מאמץ כדי להתחבר.
כאשר אני משתדל להתחבר, אז מנקודת מתן המאמץ שלי מתחיל להגיע אליי המאור המחזיר למוטב. אני אוסף ומחבר את החלקים השבורים יחד, מחבר ומאחד את החברה, ומשם מאיר עליי מאור במידת המאמץ שלי.
כל אחד עובד לפי ההסתרה שלו, לפי צורת השבירה שלו. במידה שאני משתדל לחבר את כל החלקים יחד, לפי זה המאור מאיר עליי, כי הוא נמצא בכלי השלם ששבור רק כלפיי.
התמונה הזאת צריכה להיות תמיד לנגד עינינו.
מתוך שיעור על מאמר "הערבות" של בעל הסולם, 14.11.2014
ידיעות קודמות בנושא:
איחוד והופכיות בין הרצונות והכוונה
כוונה הגלומה בפעולה
גלאי ההשפעה
