מאור חי

175_23594_1_70.jpg

ההסתר מוליד גילוי, כמו שהאש נוצרת מפתיל המנורה. כל ההסתרות, שדרכן עובר האדם הן הכרחיות, הן אלה שהופכות לשמן, שלאחר מכן מזין את הפתיל המונח בו, ומאפשר לאור של המנורה להאיר. באור ובפתיל עצמם אין חומר דלק, רק בשמן, ברצון.

אבל השמן עצמו לא יכול לבעור, הוא צריך "אמצעי גילוי". וכל החושך, הרוע, הכבדת הלב, שהאדם מרגיש בהתפתחות הרוחנית שלו, שום דבר מזה לא נעלם, אף רגע לא הולך לאיבוד. כל המאמצים שלנו, בתקופת ההסתרה של העולם העליון, מצטברים ויוצרים גוף – שמן המנורה או שעוות הנר. וכאשר מצטברת כמות מספקת של שמן, של רצונות לגילוי הבורא שנאספו יחד, אז מופיע הפתיל וניצוץ האש.

וככל שההסתרה גדולה יותר, ככל שהאדם משיג מתח גדול יותר בהמתנה לגילוי, כך נדלקת בו לאחר מכן אש גדולה יותר של צלילות הגילוי. הרי מלמעלה ניתן לנו רק ניצוץ, כדי להדליק את הפתיל. מאור הפתיל לא מגיע מלמעלה, אלא זהו האור חוזר שמגיע מהשמן, כאשר הוא בוער.

ואילו הבורא נותן רק ניצוץ אחד שמדליק את האדם, כאשר האדם כבר מוכן לגילוי שלו. וכאשר האדם (הנר) נדלק, אז האש מזינה את שמן האכזבות והחיפושים, המצבים שעברו עליו בזמן ההסתרה.

פוסטים קודמים בנושא:
להפוך את ההסתר לגילוי
לשאוף ל"נקודת היעד"!
את הרוחניות רק אני בונה!
פוסטים נוספים במדורים: התפתחות רוחנית, חכמת הקבלה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest