דף הבית / אהבה / מאגואיזם עד אהבה – צעד אחד למעלה

מאגואיזם עד אהבה – צעד אחד למעלה

האמצעי להתקדמות רוחנית הוא העבודה בקבוצה, שבעזרתה אנחנו מבררים האם אנחנו רוצים להתחבר אחד עם השני. ובסופו של דבר, אנחנו מגלים שבכלל, אנחנו לא מסוגלים להתחבר ולא רוצים את החיבור, ולחלוטין דוחים את הקשר ההדדי.

כל הטבע שלנו מורד נגד הקשר הזה. אנחנו מוכנים לסבול כל דבר חוץ מזה. יש מערכות יחסים שאפילו נעימות לנו ואנחנו בעצמינו שואפים אליהן. אבל לקשר עם החברים, לחיבור ההדדי הזה שכל אחד משרת את הכלל, הלב שלנו לעולם לא יסכים.

רק קשר הדדי כזה נקרא "חיבור", שבו כל אחד כמו מרכיב שהולחם למעגל אלקטרוני, או רכיב במנוע. כך קורה בכל מערכת מושלמת, שבה כל חלק שייך לכל המערכת וחייב לבצע את עבודתו ומחויבותו כלפי החלקים האחרים.

לשם כך, צריך לבטל את האגו. אנשים שהאגו שלהם לא כל כך מפותח מוכנים להיות עם כולם, וקל להם להתקרב, להרגיש אחד את השני, להיות חברים. אבל ככל שהאדם מתפתח יותר, כך האגו שלו גדל, ונהיה לו יותר ויותר קשה להתחבר עם האחרים. הוא בכלל לא מרגיש שיש לו חברים.

פעם, אפילו לפני כמה עשרות שנים, האנשים הרגישו קרוב יותר אחד לשני. והיום, כל אחד לחוד. אנחנו אפילו לא שמים לב עד כמה כל אחד סגור בתוך הנישה שלו. אנחנו מסתתרים מאחורי מסך המחשב וקוראים לזה קשר. כך טוב לנו יותר, נוח יותר! וכל האנושות הפכה להיות כזאת.

כדי לגרום לאנשים להתחבר, ישנן שיטות שונות, שבעיקר מבוססות על נאציזם, פשיזם, פונדמנטליזם. כל זה נועד כדי לעורר בהמונים את תחושת הסולידריות. זה עוצר במידה קטנה את התפתחותם הפסיכולוגית, וקל יותר לנהל אותם.

אבל בהתפתחות הרוחנית, לעומת זאת, משתלבות שתי גישות מנוגדות זו לזו. מצד אחד, האדם צריך להיות מפותח מאוד, אינדיבידואליסט גדול. כל אחד צריך להרגיש את עצמו מבודד לחלוטין ולא שייך לאף אחד אחר. הוא כאילו כלל אינו שייך לעולם הזה, עד כדי כך הוא בולט בו.

ומצד שני, נדרש מאיתנו להתחבר בכוח כזה, שכל אחד יבטל את עצמו לחלוטין, בניגוד לרצונו לבטל את האחרים. זו הדרישה הלא מציאותית ביותר, שרק יכולה להיות בעולם שלנו, הנוגדת למגמת ההתפתחות האנושית. הרי, עם התפתחות האגו האנשים נהיים יותר ויותר מנותקים. כל אחד מתרחק מהאחרים ומסתתר מאחורי המחשב שלו או הטלפון נייד, בכותלי ביתו.

כל אחד חי בנישה שהוא יצר לעצמו. ופתאום נדרש ממנו דבר הפוך: לצאת מהנישה ולהתחבר בלב ובנשמה. וכל זה עלינו לעשות לא בכוח, אלא לרצות את זה בעצמינו! הרי אנחנו מגלים שהאחדות זה הערך הגבוה ביותר.

אין בזה שום יתרון, אלא בזה טמונה האמת. לכן, קשה מאוד להתקרב לערכים האלה של השפעה ואהבה, אם בפנים, ברגשות שלנו, אנחנו לא מוצאים לכך שום הצדקה.

אבל על פי העיקרון הזה עובד העולם העליון! וכדי לרכוש את הערכים הללו, שלגמרי הפוכים לערכים הנוכחיים שלנו, אנחנו צריכים לגייס לעזרתנו את הכוח העליון שישפיע עלינו וישנה אותנו.

על זה עלינו לבקש בזמן הלימוד. הרי אנחנו לומדים את הפעולות המתרחשות בדרגה גבוהה יותר: פעולות של השפעה, אהבה, חיבור – עבודה במערכת הנשמות. זאת לא מערכת מכאנית, חסרת תחושה, אלא מערכת חיה, שבה הרגש והשכל עובדים על פי החוק של ערבות הדדית.

אנחנו לומדים באילו יחסים נמצאים הרצונות שלנו שקשורים בהשפעה הדדית, ורוצים להידמות להם, כלומר, ללמוד אותם, להתקשר אליהם, להיכנס לאותו המצב. בדרך זו אנחנו מושכים את עצמינו למצב הזה, מעוררים עלינו את השפעת הכוח שנקרא "המאור המחזיר למוטב".

על המצבים העליונים האלה צריך לחשוב בלימוד – על איך הרצונות האגואיסטיים שלנו עובדים בנאמנות בהשפעה הדדית זה לזה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 19.09.2012

ידיעות קודמות בנושא:
דרושים בני אדם מתוקנים ולא מלאכים
כיצד נוצר יסוד החיים?
גנב בחברה קדישא

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ocb6V

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest