דף הבית / אקטואליה / מאבק בטרור הפנימי

מאבק בטרור הפנימי

שאלה: מקודם, כשבישראל המצב היה מחריף והיו מתחילות פעולות צבאיות, העם תמיד היה מתלכד מאוד. אבל הפעם, כשעלה גל הטרור, מורגש ברחוב שכל אחד יותר דואג וחושש לעצמו. למה הפחד הזה לא מאחד אותנו?

תשובתי: איום הטרור לא מלכד אותנו, מפני שאנחנו מרגישים שהוא לא נובע מחוץ לגבולות של ישראל, אלא נמצא ממש בלב המדינה. ולכן הוא כביכול קורע אותנו לגזרים מבפנים, כך שמחייב כל אחד להסתתר בפינה שלו. זו לא מלחמה שבמהלכה אנחנו יודעים היכן נמצא האויב, ואנחנו מתנגדים לו בכל האמצעים. נגד הטרור לא תעזור שום עוצמה צבאית, זאת כל הבעיה.

צריך להבין מה קורה. אנחנו מתחילים לקבל מכות יותר פנימיות ואיכותיות, שמשפיעות עלינו השפעות יותר משמעותיות. כשנופלים טילים, אז אנחנו מבינים שיש סכנת פגיעה, אבל זה משהו מוגדר. ואילו הטרור זורע בנו פחד, ובעיקר תחושה של חוסר אונים. כי אנחנו יודעים שנגד טילים יש כיפת ברזל, מטוסים, צבא. אם ירו עלינו, אז עכשיו אנחנו נכה תגובת נגד הרבה יותר עוצמתית. אבל נגד טרור אין מה לעשות, כי הוא מסתתר ממש בפנים. אבל אם אנחנו, עם ישראל, נשתחרר מ"המחבלים הפנימיים" שלנו, מהשנאה בינינו, מהרצון של כל אחד לגרום חבלה לאחרים, אז לא יישארו גם מחבלים ערביים ברחובות שלנו.

האמצעי היחיד שישמיד את הטרור, זה התיקון הפנימי של כל אחד ביחס לזולת, לאחים היהודים שלו. כי אם לא נשתנה, אז המכה הבאה תהיה עוד יותר משמעותית. נרגיש שבינינו פועלת מערכת טרור מפותחת, משומנת ומאורגנת היטב, שבתוכה מצאנו את עצמנו. והמערכת הזאת מתחילה לשלוט עלינו, כך שזורעת בנו פחד, אימה, הרגשה שמחבלים מסתתרים בכל מקום, אורבים לנו בכל צעד. הטרור הגשמי יכול לשקף באופן מדויק את הטרור הפנימי הרוחני, ואז יבואו זמנים נוראיים. נקווה שהבורא לא יאפשר זאת, ואנחנו בעצמנו נדאג לעצמנו.

מתוך שיעור על מאמר "הערבות", 19.10.2015

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/hGwg2

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest