לתת דין וחשבון לעולם

בתקופה הקרובה, אנחנו, בישראל, יכולים להרגיש עוד יותר גרוע מאשר בשאר העולם. יכולה להיות אפשרות טובה, אם נהפוך את המגמה לכיוון הטוב, אבל במקרה ההפוך היא תתבטא בצורה רעה מאוד. הרי נאמר שבאחרים הימים כל העולם יפנה אלינו לקבל תשובה. עם כל הצרות, האנשים יבואו אלינו וילחצו עלינו, עד שנראה להם את שיטת התיקון.

בזמן הקרוב, דווקא המדינות המפותחות, שמרגישות את המשבר ביתר חדות, יתחילו לשנוא אותנו עוד יותר מאשר שכנינו הקרובים. אנחנו לא נוכל להסתדר דווקא עם "העולם המתקדם" שפשוט יחתוך לנו את כל צינורות האספקה.

וזה טבעי. ברגע שנשיג מידה מסוימת של ייסורים, העולם יראה שהיהודים הם המקור שלהם. כך יקרה אם לא נספיק להפיץ את שיטת התיקון, שתספק תשובה לצרותיהם של בני האדם. אנחנו פשוט צריכים לשפוך, להזרים החוצה את השיטה לעולם.

מאיתנו נדרש להתלכד פנימית, ללכד את עם ישראל ואת האנשים בעולם ששייכים לקטגוריה של "ישראל". זה ייצור כזה כוח, שבאמצעותו נוכל להעביר לאנושות את האור המחזיר למוטב.

יחד עם זאת, חייב להיות לחץ מסוים מבחוץ. אחרת לא נוכל להתכלל עם צרותיו של העולם. אנחנו פשוט חייבים להרגיש אותם לעומק, להפיץ את השיטה ולהעביר לבני האדם את התיקון, מה שנקרא "לראות בנחמת הציבור".

לא ניתן להסתדר ללא הלחץ משני הכיוונים: מלמעלה ומלמטה. כי ישראל הם המעבירים, המתאמים. אחרת לא נוכל לבצע את ייעודנו, להעביר את האור לכל העולם.

אנחנו ניצבים בפני נקודה קריטית, בפני רגע השבירה. צריכים סוף סוף להבין מה תפקידנו ולבצע אותו. כמה שלא נתחמק – זה לא יעזור.

העולם המערבי מצא את עצמו על סף ניסיונות קשים. אנשים רבים מאוד יישארו ללא עבודה, ושום כמות של כסף לא תספיק לדמי האבטלה. פשיטות הרגל יהיו בקני מידה גלובליים. בתנאים האלה אנחנו צריכים להביא לעולם את ההסברים על מה שקורה ולהראות לו איך לצאת מהצרות בצורה קלה ומהירה, כדי שהאנשים לא יחיו ברעב, ולא יתחילו מהפכות עקובות מדם. הרי לא מדובר על אותה "המחאה החברתית" כמו שהייתה בישראל, אלא על זעזועים דרמטיים.

אני מאוד מקווה שנבין את זה ונאחד כוחות בכנס. ואז נוכל להגיע לעולם, וסוף סוף ישמעו אותנו.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "השלום", 11.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
חברים, אל תעכבו את התור!
לאן תיטה כף המאזניים העולמית
"מי אשם?", שאלה רטורית