לשמוע את המורה

שאלה: כיצד קבוצה שמכוונת לערבות צריכה להתייחס למורה? כי הרי המורה מחבר אותנו עם מערכת הנשמות הכללית.

תשובתי: המורה הוא מדריך, מורה דרך. הוא נקרא רב שמסמל "גדול". למעשה, כל חבר חייב להיות בשבילי רב, וכמובן, הבורא הוא גם כן רב, כי הרי הוא גדול. כך גם מורה הדרך.

באיזה מובן הם גדולים? – העניין הוא שאם האדם לא מעלה בעיניו את חשיבות הבורא, החבר, המדריך, אז הוא אינו יכול להצטרף אליהם, לקבל מהם משהו. אין בכוחו להרכין ראש לפניהם, והרי רק הקטן יכול ללמוד מהגדולים.

את המורה צריך לקבל ולתפוס כ"גדול". אם הוא יותר גדול ממני, זה סימן שכל מה שהוא אומר חשוב יותר ממה שאני חושב לעצמי. מדובר על חשיבות שיטת התיקון שאותה מלמד ומעביר המדריך. הוא כבר עבר את הדרך הזאת ומדבר על סמך ניסיון. אצל מי עוד אני יכול ללמוד, אם אני רוצה ללכת באותה הדרך?!

זאת הסיבה שאני מרכין את ראשי ומקבל את השיטה מהמורה, מקבל את העצות שלו מעל לשׂכל האישי שלי. אחרת אני נתקל בכל מיני כיוונים, ולא מוצא את הדרך. הדרך הרוחנית נסתרת, ולכן צריך לסמוך יותר על המורה מאשר על הספרים, אשר אותם כל אחד תופס לפי הבנתו בהתאם להיגיון שלו.

למען האמת, גם את המורה כל אחד שומע עם האוזניים שלו, אך העבודה המשותפת בקבוצה מגדילה את הסיכויים לכך שהמילים שלו יחלחלו פנימה. גם כאן אין ביטחון, אך זה אפשרי. לכן אני חייב באופן שלם להרכין את האגו שלי בפני המורה. אחרת לא אשמע שום דבר, ומקור ריאלי אחר לא קיים. היישׂום הוא שמהווה את הקריטריון.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 27.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
לימוד "פה אל פה"
כיצד לקבל שׂכל עליון
מורה – הוא מורה דרך

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/eLGti

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest