דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לשמוח, ולהישאר רציני

לשמוח, ולהישאר רציני

שאלה: איך אפשר להיות גם שמח וגם רציני בו-זמנית?

תשובתי: זה תלוי בהתפתחות האדם. אנחנו רואים, שילדים אינם יכולים להיות ברגשות מורכבים: או שהם שמחים או שהם עצובים ובוכים, וכך שוב ושוב, הם עוברים מייד מרגש אחד לשני. מה שאם כן, אדם מבוגר ורציני, מבין שבחיים יש כל מיני מצבים שקורים: גם שמחה וגם עצב.

האדם השלם מבין את הבריאה ויודע לחבר את הקצוות שלה. לכן, אצלו ההרגשות הרעות ביותר מהקצה האחד, וההרגשות הטובות ביותר מהקצה השני, תומכות זו בזו ומחזקות זו את זו. הוא מבין שכך מסודר החומר של הבריאה, בניגוד של קטבים, של אור וחושך. ושניהם חייבים להתקיים זה מול זה.

אם הוא מרגיש שהמערכת שלו קיימת ופועלת בין שני הקצוות הללו, אז הוא שמח, שיש בו גם את הכוח הרע וגם את הכוח הטוב. והם לא מכבים זה את זה. על ידי חיבור בקו האמצעי, הקווים ימין ושמאל אינם מכבים ואינם מבטלים זה את זה, אלא להיפך תומכים ומגבירים זה את זה פי "תר"ך" פעמים.

מתוך שאלות בסעודה, 26.01.2014

ידיעות קודמות בנושא:
דמעות ושמחה
שמחה נואשת
שמחת ההשפעה, שההסתרה נסוגה מפניה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/gJElx

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest