לשם מה נברא העולם הגשמי?

"וא"כ תכלית זו מה היא, אשר לסיבתה, המציא ית' כל המציאות הזו שלפנינו, בעולמות העליונים ובעולמות התחתונים. א"כ, מה היה לו ית', לברוא את העוה"ז הגשמי, העכור והמלא יסורים, ובלי זה, ודאי שהיה יכול להנות לנשמות כמה שרוצה, כביכול, ולמה הביא את הנשמה בגוף עכור ומזוהם כזה." (בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות, חלק א', "הסתכלות פנימית")

 קיימות 125 מדרגות להשגת הבורא. חמש ספירות יוצרות פרצוף אחד, חמישה פרצופים יוצרים עולם אחד, וישנם בסך הכול חמישה עולמות. חמש ספירות כפול חמישה פרצופים כפול חמישה עולמות, הם סך הכול 125 מדרגות. כדי להשיגן מאפס ועד גמר התיקון (אין סוף), אדם שאין בו בינתיים שום דבר רוחני, צריך להיכנס לסולם מבחוץ.

בעלותו למדרגה ראשונה, האדם מתחיל לרכוש כלי רוחני, נשמה. עד לכניסה לסולם הרוחני האדם בחזקת רצון גשמי (בהמי) רצון לקבל, ולאחר הכניסה, הוא רוכש רצון לקבל עם כוונה. כשהאדם משיג  מדרגה מסוימת, הוא נופל שוב למצב בהמי, כדי לטפס למדרגה הבאה. רק באופן הזה, ואין מוצא אחר, האדם יכול לבצע מעין "לולאה" בכל מדרגה.

שאלה: למה, פרט למצב הבהמי, הרצון לקבל, קיים גם מצב חלבוני, הגוף שלנו?

תשובתי: נדמה לך שהגוף קיים, מפני שכל עוד אין לך השגה רוחנית, עליך להרגיש את הרצון לקבל שלך. החומר צריך להתקיים בצורה כלשהי בדרגות דומם, צומח וחי. מה ששייך אליך כאדם, אלה רק הרצונות שלך. אם יש לרצונות שייכות כלשהי לחומר, זה רק מפני שהם מתלבשים בו. אבל בעיקרון זה לא משנה.

שאלה: לשם מה נדמה לנו, שיש לנו גופים?

תשובתי: זהו תנאי הכרחי של הימצאות קבועה שלך בתוך הרצון.

שאלה: מה זה אומר "להכניס נשמה לתוך הגוף"?

תשובתי: נשמה זה רצון לקבל עם כוונה נכונה. אבל במושג "נשמה" הכוונה היא לאור שנכנס לתוך הרצון לכן נאמר שהנשמה נכנסת ויוצאת.

מתוך שיעור וירטואלי, 15.04.2018