לרקוד עם הכוח העליון

שאלה: ריקוד משמש את בעלי החיים להבעת רגשות ושפה לחיזור, גם עבור בני האדם זו דרך התקשרות. במשך הדורות אנשים הביעו שמחה דרך הריקוד, והוא הפך לסוג של תקשורת לא מילולית. כילד אני זוכר את הזקנים התימנים שרים ורוקדים ביחד, והייתה איזושהי תנועה שאני לא יודע להסביר, חזקה יותר מכל מילה, שמרימה אותך מעל הקרקע. האם יש בריקוד משהו אלוהי?

תשובתי: ריקוד הוא דבר טבעי מאוד, זו שפת גוף שאינה תלויה בשפה מילולית ולא בשום סוג של הצטיינות,  זה שייך לכל עם ולכל אדם שיש לו תנועה משלו, ביטוי משלו בכל חלקי גופו. אם נבין זאת, אז באמת תהיה לנו שפה פנימית עשירה מאוד. לעומת היום, בעבר הריקוד היה נפוץ ותפקידו היה ברור יותר.

הערה: הריקוד מרגיש כמו משהו שמתפרץ מתוך פנימיות האדם.

תגובתי: זה נכון. אדם שנגמרו לו המילים, קופץ ורוקד.

שאלה: עם מי האדם נמצא בתקשורת כשהוא רוקד? לתחושתי יש משהו אינטימי בריקוד, וזה לא רק תקשורת עם הגוף שלו אלא עם משהו גדול הרבה יותר?

תשובתי: עם הכוח העליון.

שאלה: האם הקשר הוא דו-סטרי?

תשובתי: הריקוד והשירה יוצאים מהרצון של האדם להתקשר עם הכוח העליון, עם הגורל שלו, עם התקווה שלו.

מתוך התוכנית "מבט פנימי – אקטואליה בראי הקבלה", 8.2.2021