דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לקפוץ מעל הלבוש המזויף

לקפוץ מעל הלבוש המזויף

העיקרון הוא פשוט מאוד, רק שקשה מאוד לקיים אותו מפני שהוא כל הזמן נעלם. נאמר ש"אין עוד מלבדו", ו"מלוא כל הארץ כבודו", אבל יחד עם זה כולם שואלים: "איפה נמצא הבורא?" – "איפה אנחנו יכולים לראות, להרגיש, לגלות אותו?".

הגילוי שלו, זו המטרה האמיתית של החיים שלנו, על אף שאנחנו לא מבינים ולא מרגישים את זה. נדמה לנו, שכאילו קיימות מטרות שונות אחרות בדרך, אבל זה לא נכון. זה שאנחנו רוצים אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, שליטה, מושכלות, השגה רוחנית, בסופו של דבר, כל מה שהאדם נמשך אליו – מאחורי כל זה מסתתר הרצון לאור, לבורא, שהוא כולל ומביא לו את כל המילויים.

ולכן, אפילו הרצון הקטן ביותר שמתעורר באדם, בסופו של דבר, הוא מתעורר לבורא, רק שזה נסתר ממני. אני לא תופס ומרגיש, לֵמה באמת אני משתוקק. אני רוצה מנוחה, אני רוצה ליהנות מהחיים, עם החברים או עם המשפחה, אבל מאחורי כל זה תמיד עומד הבורא.

אנחנו רודפים אחרי כל מיני דמויות ולבושים שלו, אבל ההשתוקקות האמיתית שלנו, היא בעצם מכוונת רק אליו. מה עלינו לעשות, כדי לא ללכת שולל אחר כל הלבושים המזויפים הללו, ולא להעביר את החיים שלנו בחיפוש בפינות ריקות, בכך שנתקעים עם הראש בקיר ושורפים את הזמן. אחרת, זה יימשך כך עד אין סוף, ללא שום תועלת.

התהליך שאנחנו עוברים מלמד אותנו, שאנחנו אף פעם לא נוכל להתמלא בצורה אגואיסטית! כל הלבושים שמפתים אותנו הם שקריים ומזויפים. איך אפשר מאחורי כל לבוש, אפילו כשאני רוצה ליהנות מהילדים, מהמשפחה, מאוכל טעים, ממנוחה, לראות ולגלות שאני נהנה מהבורא? – ההבדל יורגש מייד.

אם על ידי קבלת תענוג ממילוי רגיל אני אהיה מודע, שלמעשה אני נהנה מהבורא, אז ההנאה שלי תהיה שלמה. וזה אפשרי, רק צריך ליהנות באותה הצורה כמוהו, תנטרל את הלבוש החיצוני ותהנה מזה, כדי להשפיע לו, להחזיר לו את התענוג הזה, כדי שאנחנו נהנה בצורה הדדית זה את זה.

ואז הלבוש ייעלם ובמקומו אתה תראה את התענוג עצמו, בצורתו הגלויה, שיתגלה כבר בלבוש שלך.

לכן אנחנו צריכים בתוך הקבוצה כל הזמן לעורר את האמת, בכך שמזכירים זה לזה, שאנחנו משתוקקים לגילוי הבורא, לגילוי תכונת ההשפעה, שדווקא ממנה אנחנו נהנים, שהיא זה העיקר ולא הלבוש עליה. העיקר הוא כבוד ה', כלומר גדלותו, הגדלות של תכונת ההשפעה, שכל הזמן מטפלת בנו.

הבורא עשה כך, שכל מיני המטרות והלבושים השקריים, כל הזמן ימשכו אותנו, עד שאנחנו נגיע אליו. הלבושים השקריים האלה מושכים אותנו לדרך של ייסורים. ואם הלבושים האלה עוזרים לנו לקבל את הלבוש העצמי של ההשפעה, של "אור החסדים", אז אנחנו מתקדמים ב"דרך תורה", דרך האור.

אנחנו תמיד עובדים מול הבורא, וצריכים להשתדל להחליף את הלבושים: לקבל על עצמנו את הלבוש של הבורא, שבו הוא מסתיר את עצמו, ולהסתיר מתחת ללבוש הזה את הרצון לקבל שלנו. ואז אנחנו נידבק לבורא, כלומר נקפוץ מעל ללבוש המזויף.

אני מבטל את הלבוש שאיתו הוא מסתיר את עצמו, כאילו שאני מתקרב אליו יותר, מאשר אל הלבוש הזה, על ידי זה שמלביש את הלבוש הזה על הרצון לקבל שלי. ואז הכוונה שלי, הנשמה שלי, נמצאת בדבקות עם הבורא.

מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, 08.07.2012

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/fYm6k

One comment

  1. האים ניתן להודות לחברים ליגיעה ולהודות לבורא על הכוונה ? מיתוך "אים אין אני לי מי לי ואין עוד מילבדו" ?למרות שגם הרצון ליגיעה מגיע מהבורא אבל מקום היגיעה זה לעשות רצוני כרצונו "יגעת או מצאת תאמין "אבל אים את הכוח הרצון ליגיע אני גם מבקש מימנו אז היגיעה היא בבקשה הנחשבת להקשה בשער להיכל?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest