דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לצרף את כל העולם לבורא

לצרף את כל העולם לבורא

בעל הסולם, מאמר "שפחה כי תירש גבירתה": "ולפיכך נתחלקו העולמות לפנימיות וחיצוניות, שכל עולם ועולם יש בו הארות, המוכשרים לפעול בהתפתחות אטית, והם נקראים פנימית העולם."

המערכת שאנחנו נמצאים בה מתחלקת לפנימיות וחיצוניות. החלוקה הזאת מתייחסת ל"אורות" ול"כלים" וגם לערך ישר והפוך ביניהם, תלוי אם מדובר ב"כלים" מקולקלים או מתוקנים.

ובהתאם לזה, צריך להבין מה זה בשבילנו, אחרי ההכנה שנעשתה בתוך המערכת הרוחנית, ואחרי יצירת המערכת הגשמית. למעשה, גם היא מערכת רוחנית, אבל בתפיסתנו היא מצטיירת כעולם הנוכחי המדומה. אני מגלה את עצמי כקיים בתוך מציאות כלשהי בסביבת אנשים והטבע הדומם, הצומח והחי. כאן כאילו כל אחד חי לעצמו, מתנועע בצורה עצמאית, פועל ומשפיע על האחרים. אחרי שאני מגלה את כל זה, עליי לשייך את עצמי יחד עם כל התמונה שמצטיירת בתוכי לסיבה אחת, למקור אחד, למטרה אחת, למציאות פשוטה, שבה "אין עוד מלבדו" שהוא "טוב ומיטיב". הנקודה שנוצרה כ"יש מאין", נשארת בי רק כדי לקבוע שכל היתר זה הוא.

וכל מה שנמצא מחוץ לנקודה הזאת, עלינו לחבר לתפיסת העליון, לבורא. זאת העבודה שלנו, ומשתתף בה כל מי שמרגיש בתוכו את ה"נקודה שבלב", "יש מאין", מרגיש שוני מהמאציל.

העבודה מתחלקת לשני חלקים:

1. חיזוק ה"נקודה שבלב" על ידי החיבור של נקודות כאלה שיכולות להיות איתה בחיבור למען המטרה הרוחנית. אלה הם חברי הקבוצה, החברים לדרך. בעצם, הם חלקי נשמתי, מתוך ה"נקודה שבלב" שלי.

2. ובנוסף לכך, יש חלקים אחרים שאינם קשורים ישירות למטרה הזאת. בתוך ההרגשה שלהם לא קיים "יש מאין", להיפך, הם מרגישים "יש מיש", ואינם שואלים שאלות מורכבות שנובעות מתוך ה"נקודה שבלב", מתוך הופכיות הצורה. הם מסדרים את חייהם ואינם מרגישים שום מחסור חוץ מזה. וגם אותם אני צריך לחבר לעבודה שלי, בהתאם לסוג ולגודל הרצונות שמתגלים בתוכם.

בסופו של דבר, אני מחבר את כל המציאות שלי, את כל הרצון לקבל שנמצא לפניי, שעומד לרשותי, בתוכי, לא משנה כיצד מגדירים את זה, לתכונת ההשפעה והאהבה שנקראת ה"בורא". נראה לי שאני מתקן את העולם, אולם למעשה, אני מממש את התיקון האישי, הפרטי שלי. מפני שאין בעולם שום דבר חוץ מאדם אחד ובורא אחד. והאדם הוא הנקודה של "יש מאין" שפועלת כדי להחזיר ל"יש מיש" את כל מה שנראה לה כנפרד ממנה.

מתוך שיעור על פי המאמר "שפחה כי תירש גבירתה", 15.08.2013

ידיעות קודמות בנושא:
נקודה שלתוכה נכנסת כל הדרך
מריבוי לאיחוד
כשלא מתחשק לגדול

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/NuoGs

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest