לפתוח ערוץ אל הלב

כדי להשׂיג את הזוהר, האדם חייב לפתוח ערוץ אל הלב. והנטייה להבין על ידי השׂכל שלו ניתנת לו כדי להתנגד לזה ולרצות שהזוהר יתגלה בתוך הלב. אחרת זה לא יעבוד. מין ההכרח לעשות "חור בתוך הלב", כדי שכל הכתוב בספר הזוהר יורגש בהשׂגות הפנימיות, ברצון, ולא סתם בשׂכל החיצון כשאני מחבר מילים אלו עם מילים אחרות.

התמונה החיצונית שאותה אני מצייר לעצמי בתוך השׂכל, בכך שנזכר במשמעות המילים ובונה ביניהן קשרים הגיוניים, אינה מאפשרת לי כל הזמן להשתוקק להרגשה. גישה זו נועדה לכישלון. האדם מקבל סיפוק מזה שקישר כביכול בתוך שׂיכלו כמה דברים, ועבורו הבעיה הזו נפטרה. לא נשאר בו צער, רצון להרגיש ולהשׂיג. הוא למד מתוך הספר הגדרות חיצוניות המובנות לו, ומהן הוא מרכיב "לגו", בכך שמקשר ביניהן.

רק בתנאי שהאדם כבר מרגיש את הכתוב בזוהר ורוצה לקשור את ההרגשות ביניהן, הוא יכול להסתכל על המילים של הטקסט ובהתאם למילים האלה לחבר הרגשות. אם אין הרגשות, אז רצוי לא להפעיל את השׂכל, אלא פשוט להמתין עד ש"הכוח הנפלא" (הסגולה), הכלוא בספר הזוהר, ישפיע.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 11.08.2010

רשומות קודמות בנושא:
מכשיר ל"קידוח" הלבבות
לא ניתן להבין את ספר הזוהר בעזרת השׂכל
להשתדל לראות…