דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / לפתוח את הדלת אל המחר

לפתוח את הדלת אל המחר

מגיע מצב שבו כל העולם רוצה להפוך להיות אחד! הוא חייב להפוך ליחיד ומיוחד כתוצאה מגילוי הרצון הפנימי שלנו, לפי דרישת הטבע. לכן מתחיל להתפתח בתוכנו השכל, ואנחנו ממציאים את מה שיעזור לנו לשמוע זה את זה למרחקים. וכך, לפני 150 שנה המצאנו את הרדיו. בסך הכול לפני 150 שנה! לפני פחות ממאה שנה הופיעה הטלוויזיה, בני האדם המציאו את הסרט, כדי ליצור את אשליית התנועה, ובערך לפני כ-25 שנה גילינו את צורת הקשר שנקראת אינטרנט.

כל זה הוא התוצאה של הרצון שלנו, שמתפתח ודורש מאיתנו אינטגרציה גדולה יותר, חיבור גדול יותר בינינו. הרצון הזה מתפתח ואין באפשרותנו לעצור אותו. הוא דורש מאיתנו קשר הדדי תמידי ובלתי פוסק, 24 שעות ביממה, סביב כל כדור הארץ.

לפני 200 שנה האדם נסע, חזר, נעדר למשך חודש ימים ולא ידע מה מתרחש. היום זה בלתי אפשרי! הספרים נעלמים. עד שאתה כותב, שולח, עד שמישהו יקרא… העיתונים, החדשות… הכול יקרה במהירות האור, במהירות הקשר האלקטרוני.

כל זה נובע מתוך הנחיצות בתיקון שלנו! הטבע שלנו שמתגלה כמערכת אינטגרלית אחת מאלץ אותנו להיות מחוברים יחד. מה שמתרחש במקום אחד מייד נתפס ונקלט במקום אחר, והכול מסביב מתחיל לבעור. מי זורק את הגפרור הזה שמצית את כל העולם? – אף אחד! אלה אנחנו, שמחוברים בינינו ברצונות הפנימיים שלנו.

אם תשווה בין תחילת השנה הזאת וסופה, תראה את כל העולם מחובר הדדית באופן מוחלט. הרי אנחנו צריכים להתקדם לקראת התיקון הכללי, להפוך להיות כאיש אחד בלב אחד, להשיג את המצב שבו היינו קיימים בעולם אין-סוף, לגלות את הכוח היחיד בקשר בינינו.

לכן אנחנו צריכים לפתח את הטלוויזיה ואת מקורות האינטרנט שלנו בצורה כזאת שהם יהיו כמה שיותר אינטראקטיביים וחיים. חייבות להיות תוכניות שמשודרות 24 שעות בשידור ישיר, שאנשים יתקשרו מכל רחבי העולם, בכל השפות, כך שאף אחד לא ירגיש שום נתק ושום הבדל.

זה חייב להתבצע בזמן אמת, ולא שיהיה מוקלט מראש. כך כולם ירגישו שהאינפורמציה הזאת חיה, ולא מתה! הרצון שלך חי בהווה וכבר אינו תופס את מה שעשית אתמול. הרצון כבר השתנה, ואתה מוכר לו משהו שכבר מת.

בני האדם ירגישו את זה בצורה כל כך חדה, שהם פשוט לא יוכלו לצפות בסרטים! אתה תרגיש שהסרט אינו מותיר בך כל רושם, על אף שבעבר הוא היה מרגש אותך עד דמעות. אתה תראה שזה אינו פועל ואינו משפיע עליך, מפני שזה צולם כמה חודשים קודם לכן. זה כבר לא חי!

הכול חייב להתרחש ברגע הנתון. אני מעביר לך את הרגשות והתחושות שלי, והצורה החיצונית שבעזרתה אנחנו מקושרים ויזואלית בינינו היא רק האמצעי להשגת הקשר הפנימי, מלב אל לב. אם נוכל לעשות את זה בצורה כזאת, ננחל הצלחה בהפצת חכמת הקבלה! לכך נמשך כל העולם! הוא עדיין אינו יודע על כך, אך דווקא לזה הוא משתוקק.

כדי לפתוח את הדלתות ליום המחר, עלינו לדעת כיצד לספר לעולם, מתוך ליבנו, את הדברים הנכונים שהוא משתוקק אליהם, בצורה שזה יהיה אקטואלי לא רק להיום, אלא גם למחר במידה כלשהי. ואת זה יכולה לספק רק חכמת הקבלה.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "פרשת השבוע", 10.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
האינטרנט זקוק לכיוון חדש
הקשר הווירטואלי קרוב יותר לקשר הרוחני
חיי האינטרנט החדשים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/fx7UR

9 comments

  1. ואלרי מנהריה

    ***** דילמה…פיקפוק הגורם ל"פקק"-כיצד לפצל נכון, לאזן נכון, או בכלל להימנע בינתיים מחוסר נעימות של צורך עז – בכל עצה והמצעה לצורך גדילה…והתרחבות…- לשיתוף מאקסימלי עם כל הקבוצות הקיימות לפחות בארץ… (המביך לרוב!!! וחוסר יכולת להסביר את עצמי נכון!!!)
    * כאשר הפעולות והמחיר – הם כבדים וקצת אולי אפילו פוגעים בחיים האישיים.
    בבקשה – מה נכון לחשוב?
    ומה נכון לעשות בעיניין זה?
    תודה וסליחה על השאלה אולי קצת מבולבלת.

  2. ואלרי מנהריה

    ***הכל מגיע אליך רק בעקבות***
    התהליך המתרחש בתוך ליבך…***
    נראה – בחוץ, נשמע – ליד, קורא לדחות…***
    להתרחק, ורק לשפוט את סביבתך…***

    וכך עוברות לך – דקות… אחר שנים…***
    חולות עולות, האופק קר… מהבדידות.***
    בחשיכה. מרוב אורות מסנוורים…***
    ובמירוץ. אחרי קצבות של משמעות.***

    אך גם אם לא אצליח להסביר הכל,***
    את הקשרים בין הקשרים… בנפשיך…***
    אם אשאר ללא מילים… וגם בלי קול !***
    דמאות של גשם… יביאוהו בבוא זמנך…!!!***

    עונות יבואו – בשאלות… ללא תשובות !***
    שלא עונות… רק מתרסקות על הסלעים !***
    והאורות של הזריחות והשקיעות -***
    ידליקו את השמש… ש…בפנים…!!!***

    עד שתכלול את כל המציאות כולה -***
    בתוכך – בדרכך לגאולה…***
    עד שתרגיש… שמי שאין עוד מלבדו ! -***
    דובר בך… נפעל ממך… , ידך – ידו…!!!***

    עד שכבר לא ניצרך – כל כך הרבה מילים !***
    מטלטלות הלוך ושוב את הנופים…***
    וכש נשתוק… מרוב שאלות. מרוב תפילות…***
    ננשום הפוך… ונרפא את הכוחות…***

    אך גם אם לא אצליח להסביר הכל,***
    את הקשרים בין הקשרים… בנפשיך…***
    אם אשאר ללא מילים… וגם בלי קול !***
    דמאות של גשם… יביאוהו בבוא זמנך…!!!***

    עונות יבואו – בשאלות… ללא תשובות !***
    שלא עונות… רק מתרסקות על הסלעים !***
    והאורות של הזריחות והשקיעות – ***
    ידליקו את השמש… שנמצאת – בפנים…!!!

  3. ואלרי מנהריה

    ***כשאתה קם בבוקר – איכן נמצא ראשך?***
    מארגן את גופך – לינוק אל מטרתך…?***
    רק אולי תעצור !!! בין תיקתוק של רגעים…***
    ותרגיש מה זעוק ליבך – בפנים !!!***

    ואולי תגלה – שהוא אי-שם בוכה…***
    ותקדיש לו קצת זמן, תכין קפה…***
    ותזרים דמאותיו בכל הגוף,***
    בין כל העטיפות – אל החשוב…!***

  4. ואלרי מנהריה

    ***תרגיש.***
    אם לא תרגיש – תקרא.***
    אם לא תקרא – תקשיב.***
    אם לא תקשיב -…תישן.***

    —תשתוק.***
    אם לא תשתוק – תלחש.***
    אם לא תלחש – תצעק !***
    בכל של הר הגעש…***

    —לצעוק,***
    זה לא בנשיפה…***
    ולא בחשיפה,***
    וגם לא בפריצה.***

    —אבל -***
    בבטן הפוכה.***
    מתוך החשיכה.***
    כל התשובות תמצא…!!!

  5. ואלרי מנהריה

    ***
    עוד ועוד מבט מתבזבז…***
    מסתכל עליי מפה ומשם.***
    עוד ועוד מילה באוויר…***
    ללא כיוון וללא שום תחושה.***

    —עוד ועוד זוגות של עיניי…***
    שבוכות, שצוחקות מהצד.***
    עד שלא יצטייר בפני -***
    שזה אני – לעצמי בלבד!***

    —אך ורק כשאנסה לחבר***
    בין העיניים – לאותו המבט…***
    אגלה – קצבות של שורש זוהר,***
    והעולם יתחבר לאחד…!!!***

  6. ואלרי מנהריה

    ***אל תנסה להשפיע…***
    אל תנסה להשרות…!***
    תן לאורות להופיע,***
    תן להם להתלוות…***

    —גש, ותיגע בקסמיה***
    של חוכמת הפשטות… ותפילה…***
    של השפע ! שבין זרועותיה…***
    של מחשבת של כל הבריאה…!!!

  7. ואלרי מנהריה

    ===== האם לפנות לקבוצה…? או לפנות לעצמי(-תהום…)?
    או לחיפוש השוב די מתיש אחר תשובות?
    האם יש עם מי להתייעץ??? (כיצד פונה למרכיב של ה"מורה" שבמסע…???)

  8. ואלרי מנהריה

    ===== מה הופך את האהבה! – לעצובה…!?
    ובעיקר – למה ? …

  9. ואלרי מנהריה

    ***
    עוד ועוד מבט מתבזבז…***
    מסתכל עליי מפה ומשם.***
    עוד ועוד מילה באוויר…***
    ללא כיוון וללא שום תחושה.***

    —עוד ועוד זוגות של עיניי…***
    שבוכות, שצוחקות מהצד.***
    עד שלא יצטייר בפני -***
    שזה אני – לעצמי בלבד!***

    —אך ורק כשאנסה לחבר***
    בין העיניים – לאותו המבט…***
    אגלה – קצבות של שורש זוהר,***
    והעולם יתחבר לאחד…!!!***

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest