דף הבית / חינוך, ילדים / לפקוח לאנושות את העיניים

לפקוח לאנושות את העיניים

שאלה: שיטת החינוך האינטגרלי למבוגרים מורכבת מחלק תיאורטי וחלק מעשי. הייתי רוצה להתעכב על החלק התיאורטי של הקורס ולקבל הסבר מפורט יותר. מה צריכה לכלול בתוכה ערכת המידע שחייב לדעת כל אדם על פני כדור הארץ?

תשובתי: הקורס העיקרי – הוא פסיכולוגיה. אולם הקורס הבסיסי ביותר מוקדש להתפתחות האבולוציונית של האנושות ושל כל הטבע בכללותו. קודם כל הוא מסביר את התפתחות היקום, החל מהמפץ הגדול או מנקודה מסוימת שבה אנחנו צופים. מה היה לפניה אנחנו בינתיים עדיין לא יודעים.

במסגרת ההתפתחות האבולוציונית החומר הפך להיות יותר ויותר מורכב. מחלקיקי היסוד החלו להיבנות "לבנים", ומה"לבנים" הללו החלו להיבנות "בניינים": גזים, פלנטות, כוכבים ואובייקטים אחרים שנוצרו בהדרגה מהגזים הללו.

לאחר מכן נוצר כדור הארץ שלנו, ומערכת השמש המיוחדת במינה. אנחנו עדיין לא גילינו ולא מצאנו משהו דומה לה בכל היקום, על אף שאנחנו כל הזמן מגלים פלנטות חדשות. זה מוכיח שהחיים, בצורה שבה אנחנו צופים בהם – הם באמת מיוחדים במינם.

ואנחנו צריכים לפענח אותה: מהי הייחודיות המדהימה הזאת שבכל היקום הדומם, המלא בהמון כוחות, אידיאות של התפתחות, מחשבה מסוימת. ולפתע המחשבה הזו מתחילה להתפתח לא רק באובייקטים של החומר הדומם אלא גם בטבע הצומח, החי והאדם. זוהי תופעה מדהימה ולא מובנת! להפוך את החומר הדומם לצומח, את הצומח לחי…

והאדם הוא תופעה מובנת עוד פחות: במה הוא שונה מהבהמה, היכן ההבדל הזה ומה מיוחד בו? ודאי שאנחנו יכולים לייחס לו דברים רבים, אבל בעצם בינתיים לא מצאנו את ההגדרה המהותית המדויקת של ההבדל בין האדם לבהמה.

צריך להסביר לכל בני האדם בכדור הארץ את מושג החיים עצמו: כיצד החומר מתפתח, כיצד הוא משתכלל, כיצד הוא עובר שלבים מסוימים שדומים לכל היקום בהתפתחותו – עם כל התהפוכות והטרנספורמציות המדהימות.

לאחר מכן, וזה העיקר, אנחנו עוברים ללימוד החברה האנושית: כיצד היא מתפתחת תחת השפעת האגואיזם שמופיע וגדל בה, ומהו האגואיזם. ישנו האגואיזם הטבעי, ברמת השמירה על קיום המין, וישנו אגואיזם שכבר משווה את עצמו עם האחרים. כלומר, בכל דרגה של האבולוציה האגואיזם שלנו מכריח אותנו להתפתח. מדוע הוא מתפתח מדרגת הדומם שלו לדרגת הצומח ולאחר מכן לדרגת החי והאדם?

כשאנחנו מגיעים לדרגת ה"אדם", שהוא היום למשל בן 100,000 שנים, אז מתחילה באדם הזה כבר להתפתח מהותו הפנימית, שגם היא עוברת את התפתחותה לפי ארבע הבחינות אלו.

הרצונות האגואיסטיים שדוחפים אותנו קדימה מתפתחים מצורתם הדוממת לצורת הצומח, החי והאדם. לכן היום אנחנו מגיעים להתפתחות כל כך סוערת ואקספוננציאלית של האנושות. תראו איך גדלנו פתאום תוך המאה ה-20!

אנחנו צריכים להסביר את כל ההיסטוריה, על בסיס ציר ההתפתחות האגואיסטית של האדם. דווקא האגואיזם המתפתח מחייב אותנו כל הזמן להשתנות, לפתח את הטכנולוגיה, את התעשייה, את היחסים החברתיים, את המערכות, לשנות את הבסיס המשפחתי, את התרבות. כל זה מוכתב על ידי האגו שלנו. מהות האגו, הייחודיות שלו, מתבטאת, כמו בכל בני האדם, גם בקבוצות של בני אדם שיוצרים בהדרגה עמים וציוויליזציות.

ההיסטוריה של האנושות עצמה מעוררת עניין רב:

מדוע מתרחשים אירועים דרמטיים אלה או אחרים, פריצות בטכנולוגיה, מהפכות? אם נביט על כל זה מהפרספקטיבה של הצורות השונות של האגו הגדל, ההיסטוריה תתחיל לקבל הסבר די רציני. האדם לפתע מתחיל לראות את מקור ההיווצרות שלו ולתפוס את עצמו אחרת, כחלק מהתפתחות האבולוציונית. לאן? זאת שאלה.

היום כבר ניתן לתת תשובה לשאלה הזאת, מפני שהאגו, החל מאמצע המאה ה-20, הפסיק את התפתחותו והחלה תקופת השפל הגדול – לא השפל הכלכלי שאנחנו צופים בו בזמן האחרון, אלא השפל הפנימי, הדיכאון הפנימי, כשהאנשים מתחילים יותר ויותר לשאול על משמעות הקיום. מה שקודם היה נחלתם של הפילוסופים, וגם לא של כולם, הפך היום לנחלת האדם הרגיל ששואל את השאלה הזאת בתת ההכרה. הוא אינו מרגיש את השאלה עצמה, אך הוא מרגיש ריקנות, דיכאון. ומכאן מגיעים הסמים, הטרור, פירוק המשפחה וכן הלאה.

חייבים להראות כיצד האגו מתפתח בהתחלה בצורה ליניארית, לאחר מכן אקספוננציאלית, ולאחר מכן מגיע לרוויה, ומביא אותנו לכך שעכשיו, בסיומה של הרוויה, נוצרת האינטגרציה שלו.

וכאן אנחנו פוגשים בתמונה חדשה ולא מובנת לנו לחלוטין, כשאנחנו מרגישים שאנחנו קשורים בצורה אינטגרלית. אפקט הפרפר: כל המחשבות, כל הרצונות מועברים מהאדם לחברו. באופן טבעי יוצא שבהתאם לכך מתפתח האינטרנט, הקשר בין כולם, התקשורת העולמית. האגו מעורר אותנו לפתח דווקא את הטכנולוגיות האלה של הקשרים בינינו. אך בצורה פנימית אנחנו לא מתפתחים.

מעניין שאותו האגואיזם לא שייך לקשר הפנימי שלנו, כלומר הוא קושר בינינו, אך רק בדרגה הטבעית הקשיחה. ובמקום שבו אנחנו צריכים להתקשר בהדדיות, כבר על ידי המאמצים בכוח הרצון שלנו, הוא לא עובד. כבר ברור שכאן אנחנו צריכים להוסיף את השתתפותנו העצמית.

בסופו של דבר, לאחר שלמדנו את כל התמונה, אנחנו רואים שהטבע משאיר לנו מרחב שממולא כביכול בקשר הפנימי שלנו. ואם לא נמלא את החלל הזה, אנחנו נדמה למנגנון אינטגרלי ענק, למערכת אנלוגית שבה הכול קשור זה לזה, אך החלק החשוב ביותר שלו – ההשתתפות ההכרתית שלנו, בחיבור בין כל חלקי המערכת – חסר. משמע שהמוח של המערכת מנותק. בזמננו זה מתחיל להיות יותר ויותר מורגש.

במקום להפעיל את החלק הזה, כלומר להתאחד, ליצור בינינו את הרצון המשותף ואת המחשבות המשותפות, אנחנו מנסים לפתור את הבעיות האינטגרליות הנוכחיות שלנו באמצעות השיטות הליניאריות האגואיסטיות מהעבר, כלומר, אנחנו משחקים בפרוטקציוניזם בשדה של פעילות הדדית אינטגרלית, ולכן שתי המערכות האלה לחלוטין אינן תואמות זו לזו. בזמן האחרון, קבלת ההחלטות שלנו והמימוש שלהן כל הזמן מביאים אותנו לקריסה, לפשיטת רגל, לפירוק ולשבירה כללית.

האנושות מתחילה להכיר בכך ששום דבר לא מצליח לה בחייה הנוכחיים ומחפשת את הסיבה לכך, אך בדיוק בגלל אותו האגואיזם, היא בינתיים לא מוכנה לשמוע הסברים כלשהם ומסכימה לזה בקושי רב.

כאן אנחנו כמובן נתקלים בבעיה גדולה מאוד. משימתנו הראשונה היא להסביר את זה בצורה הדרגתית, כשאנחנו מתבססים על נתונים מדעיים ועל דעותיהם של מדענים מכובדים. חייבים לפתוח בפני האדם את מערכת הבריאה, את התנועה שלה ואת מקומנו בה. צריך להראות לו את אותה העבודה, את ההשלמה שאנחנו בעצמנו צריכים להעניק למערכת הזאת, בצורה הכרתית, על ידי השתתפותנו הפעילה, לסיים אותה, להביא אותה לריסון, להרמוניה. זהו קורס היסודות.

מתוך שיחה בנושא החינוך האינטגרלי, 12.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
האגואיזם מתקרב לקו הסיום
משהו גדול יותר מצעצועים
האגואיזם הגיע לקצה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/umSRr

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest