לפני קו הסיום

אנחנו בהחלט יוצאים לקו הסיום, לפני שמסתיים שלב ההכנה, ואני מדבר על זה בגאווה. כי זה לא פשוט, ובוודאי שהעניין הוא לא בנו, אלא בכוח העליון שפועל ומשפיע עלינו, עושה איתנו את כל ה"תרגיל" הזה ומוביל אותנו לסיום. מי שראוי אז יעבור, ומי שלא… רק על ידי שנתלכד ונדבק כולנו יחד, אנחנו נצליח לעבור.

כולם עוברים את ה"מחסום": "תינוקות", "ילדים", זקנים", "נשים", וכמו כן, אלה שיש בהם את כוח הגבורה, גברים. והכול תלוי רק בדבקות, עד כמה כל אחד מסוגל להחזיק יחד עם כולם. אני מאוד מקווה שאנחנו נעשה את זה.

מצפה לנו שנה מאוד מיוחדת. אני חושב שנותנים לנו אותה בתור "תוספת זמן". בעבר לא הצלחנו להשלים כמה דברים, וצריכים לתקן אותם עכשיו. נראה לי שאנחנו באמת מסוגלים לזה. אנחנו משתדלים לעשות את הצעדים האחרונים כדי לשכנע את עצמנו סוף סוף, שהכול תלוי רק בחיבור ובאיחוד שלנו. אז שזה יקבל צורה ויתממש.

אני קורא לכולם לא לפספס את הרגע ולא לתת ל"גלגל" להמשיך את ריצתו, אלא לתפוס אותו ולממש את מה שמוטל עלינו. זאת באמת הזדמנות נדירה.

כי שומרים ומשגיחים עלינו בחסדים אין סופיים חסרי תקדים: "לא הספקת בפעם הראשונה, תנסה עוד ועוד…". ההשגחה העליונה פועלת ברכות, התקופה הנוכחית רחוקה ממצבים קיצוניים: זה לא צנע, לא מלחמות, הכול כביכול נעשה בכאילו. כך אנחנו לפעמים מלמדים את הילדים: מספיק קצת לאיים עליהם, כדי שהם ישימו לב לֵמה שנדרש מהם. האם אפשר בכלל להשוות את הזמן הנוכחי שלנו לזמנים של שואה, גירוש, פוגרומים, רציחות וכולי? פורסים לפנינו פשוט "שטיח אדום", תעשו קצת וזה יהיה מספיק.

אני מאוד מקווה שאתם תבינו את זה, שאנחנו לא נביא את המצב ליחס אחר מלמעלה, שנהיה מספיק רגישים, קשובים לֵמה שמתרחש, נהיה "ילדים טובים" ונבין איך הבורא מתייחס אלינו. מכאן אנחנו נבין מה צריך לעשות ונעשה את זה.

אנחנו חווים כעת שלב מעבר מיוחד שמקיף את כל העולם. היום בכל מקום מורגשים חוסר וודאות, חוסר אונים, בלבול. תתארו לעצמכם מה מרגישים "מחזיקי השלטון", חוסר כוחות, ערפול, בלבול. איש מהם אינו מבין את המתרחש, לאף אחד אין תוכניות ממשיות, רעיונות.

ואנחנו צריכים להסתדר בצורה נכונה בינינו, דווקא בפנים, מבלי לנסות בינתיים לפנות לעולם. העיקר עכשיו, זה ללכד את הכוח הפנימי שלנו, להתאחד לפני הכנס "שלהבת במדבר". אז מהניצוצות שלנו באמת תתלקח שלהבת גדולה ותצית את כל ה"מדבר" של העולם הזה.

אנחנו מסוגלים לזה, אנחנו מיועדים לזה, מכוונים אותנו לזה מלמעלה. דורשים מאיתנו רק מאמץ קטן, וללא ספק אנחנו נוכל להביא אור למדבר. בהצלחה!

מתוך שיחה בסעודה, 22.12.2012

ידיעות קודמות בנושא:
המיילדים של האנושות 
לראות את העולם דרך פריזמה של חיבור
שהאור יתגלה ויאיר את העולם

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/1tcyE

One comment

  1. "…מי ומי ההלכים" ? "ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובנותינו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג השם לנו" . "לכו נא הגברים ןעבדו את השם כי אתם אתם מבקשים" בהצלחה בשלהבת המדבר.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest