דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / לפני העלייה המכרעת

לפני העלייה המכרעת

כל התיקונים נעשים לפי העיקרון של "מהקל לכבד". וזה הגיוני: בהתחלה האור מתקן את הכלים הזכים יותר, שיותר קרובים אליו, ולאחר מכן הוא עובר בעזרתם לכלים העבים והמורכבים יותר.

בכל כלי יש חמש בחינות, או עשר ספירות. במילים אחרות, הוי"ה שלמה. בהתאם לעביות הכלי, המבנה הזה מתחלק לחמישה חלקים: מבחינת שורש עד בחינה ד'.

הכלי נשבר בצורה מיוחדת: ככל שהחלקים שלו היו גבוהים יותר, כך הם נפלו נמוך יותר, בעוד שהחלקים שהיו מלכתחילה נמוכים יותר ניזוקו פחות וכמעט לא השתנו. ועכשיו הערך ההפוך בין האורות והכלים קובע את דרך התיקון. הכלים מיתקנים על ידי האור המחזיר למוטב, או האור המקיף (או"מ). הוא מגיע ופועל בהתאם לחוק הקבוע והנצחי של השתוות הצורה.

הכלים מיתקנים בצורה הדרגתית. אלה שמתעוררים בעצמם לתיקון, הכלים דהשפעה ה"קלים", אינם זקוקים לאיזושהי שיטה מיוחדת. אין להם צורך בהוראות מיוחדות, הם נמצאים בנטייה טבעית לחיבור, שעליה נבנה כל התיקון. אלה הם כלים בדרגות העביות של א' ושורש, והם נקראים "אבות".

הכלים בדרגות העביות ב' וג' זקוקים לתיקון יותר שיטתי. הם נקראים "בנים". ולבסוף, הכלים בדרגת עביות ד', שאינם יכולים להיתקן בינתיים, נקראים "אומות העולם".

כפי שכתב בעל הסולם, האבות היו צריכים "הסכמה מוקדמת של אומה שלמה". הנשמות שלהם לא היו עבות ונבדלות זו מזו, ולכן הספיק להם להבין את הנחיצות של החיבור, ללא העבודה הקשה עם האורות על התיקון העצמי.

אבל הבנים הם כבר כלים עבים יותר, שעובדים עם האגואיזם. הם קיבלו שיטה שנקראת "תורה", שמאפשרת להם לתקן את עצמם, תחילה בכלים דהשפעה ("40 שנות הנדודים במדבר"), ולאחר מכן בכלים דקבלה ("ארץ ישראל"). לאחר מכן, תוך כדי כיבוש הארץ, הם נשברו פעמיים, כשנפלו ממדרגות הבית הראשון והשני. במילים אחרות, הם יצרו כלים עם כוונה אלטרואיסטית, אבל לא הצליחו להחזיק בהם.

לאחר מכן הבנים התערבבו עם אומות העולם, שלא השתתפו בכל התהליך הזה.

והיום הגיע הזמן של התיקון הכללי. בהתאם לכך, כל מי שמתעורר לקראת העלייה נקרא "ישראל", בהתאם להשתוקקות שלו ישר אל הבורא (ישר-אל). בעבר האבות קראו לעצמם "ישראל" מפני שהם יצאו מבבל וברחו לארץ כנען, או במילים אחרות, עלו מדרגת האגואיזם שלהם לדרגת ההשפעה. ולאחר מכן הם נפלו למצב של מצרים ושוב עלו להשפעה, כשעברו את הר סיני והמשיכו את התיקון במדבר ובארץ ישראל. אך לאחר השבירה המושג "ישראל" נעלם, מפני שלאף אחד לא היו כוונות על מנת להשפיע, חוץ ממקובלים בודדים שחיו בכל דור, כאיים אחרונים באוקיינוס האגואיזם.

בימינו, כל אדם שמתעורר לתיקון נקרא "ישראל", על שם הרצון שהבורא הצית בו, לפי תפקידו העתידי. וכל השאר נשארים בינתיים בחזקת "אומות העולם". הם עדיין לא רוצים ולא יכולים לשמוע את המסר אודות החיבור. אבל לאחר ערבוביה בת אלפי שנים, כולם כבר מסוגלים לבצע את העלייה הרוחנית.

כך נראה התהליך בקיצור: תחילה האנושות התקיימה במצב הכללי שנקרא "בבל", ולאחר מכן המצב הזה התחלק לשני חלקים: "ישראל" ו"אומות העולם". לאחר מכן ישראל ירדו משם למצרים, כלומר קיבלו את היצר הרע, וכעבור 400 שנה הצליחו לעלות למדרגת התורה ולבנות את בית המקדש בדרגת גמר התיקון הפרטי שלהם.

לאחר מכן אירעה השבירה, ובני ישראל נפלו למטה, לגלות בת אלפיים שנה, שבסיומה כולנו נגיע לגמר התיקון הכללי.

לאחר שהתכונות הנפולות של בינה התחברו והתערבבו עם תכונות המלכות, מהנקודה הזאת של תחילת התיקון אנחנו עושים חשבון פשוט: מי שמתעורר הוא זה שמוכן לדרך הרוחנית. התיקון מתבצע לפי העיקרון של "מהקל לכבד", אבל כבר לא באמצעות התורה, כלומר השיטה של הדורות הקודמים, אלא בעזרת חכמת הקבלה שמסוגלת להביא אלינו את האור המחזיר למוטב (או"מ) מגמר התיקון. ולשם כך היא מתגלה בימינו.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הערבות", 22.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מהאין-סוף אל האין-סוף
מעבירים את התיקון לעולם
להתחבר בלב אחד

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/uXD1n

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest