לפי נוסחה של השתוות הצורה

"וידבר יהוה אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני יהוה וימותו: ויאמר יהוה אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אשר על הארן ולא ימות כי בענן אראה על הכפרת." (תורה, ספר "ויקרא", פרשת "אחרי מות", פרק ט"ו, פסוקים א' – ב').

"בקרבתם לפני יהוה וימותו", זה אומר, השוו את התכונות והפעולות שלהם עם דרגת הבורא, וכאשר ראו שלא ניתן להשתמש בהן, ביטלו אותן.

"ואל יבא בכל עת אל הקדש", כלומר לא בכל מצב. זמן, זה מצב. ברוחניות אין זמן. אין שם את מאורות השמיים כמו בעולם הגשמי, שקובעים יום ולילה ושנים. לכן הביטוי הזה מסמל שאפשר להתקרב לבורא רק כאשר נמצאים בהשתוות צורה מדויקת עימו.

שאלה: מה זה "כפרת" ו"ענן"?

תשובתי: הארון עצמו, זו תכונת ה"בינה" הבנויה לגמרי על השפעה. מעליה יש רק את תכונת האהבה. הופעתו של הבורא מתרחשת בתכונת ההשפעה. בפני עצמה היא יוצרת תכונת הסתרה, מפני שאם אני רוצה להשפיע, זה אומר, שאני לא רוצה לקבל שום דבר, אפילו לא תוצאה מהפעולה שלי.

באופן כזה, אם אני באמת עובד בעל מנת להשפיע, אז בכלל לא חשוב לי מה יהיה לי מזה שאני משפיע. אני רק רוצה להשפיע, מבלי לקבל שום דבר בתמורה.

יוצא, שבסופו של דבר, שום דבר לא נשאר חוץ מאשר לעבוד בהסתרה. כאשר אני מסתיר את עצמי, אז הבורא מתקרב אליי. אם אני מגלה את התכונות שלי, בכך שרוצה לקבל מזה משהו, הבורא מתרחק ממני. הכול מתרחש בדיוק לפי הנוסחה של השתוות הצורה: הוא, השפעה מלאה, אני, זה קבלה מלאה. במידה שאני יכול לבנות בתוכי גם כן את תכונת ההשפעה, במידה הזאת אנחנו מתקרבים.

לכן להתקרב לכפרת (ל"מסך") שמסתיר הכול, אפשר רק בזה שאתה כל הזמן יוצר בתוכך את תכונת ההשפעה, ויותר יותר דומה לתכונה הכללית של השפעה ואהבה, לבורא. ולכן נאמר: "ואהבת לרעך כמוך", שזה שווה ערך למושג: "אני הבורא, אני י-ה-ו-ה".

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 06.03.2014

ידיעות קודמות בנושא:
פעולות פנימיות וההתגלות החיצונית שלהן
עבודה עקרה
דרגת "משה"