קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בעל הסולם פותח את ההקדמה שלו ל"תלמוד עשר הספירות" במילים האלה: "בריש מלים, מצאתי לי צורך גדול לפוצץ מחיצת ברזל, המצויה ומפסקת בינינו לבין חכמת הקבלה, מעת חורבן הבית ואילך, עד דורנו זה, שהכבידה עלינו במדה חמורה מאד, ומעוררת פחד שלא תשתכח ח"ו מישראל."
על פי הגדרתה, חכמת הקבלה היא האמצעי לגילוי הבורא לנבראיו. הבורא הוא הכוח העליון היחיד שקיים ושולט בבריאה. והנברא – מנותק ממנו לחלוטין ואינו יודע לשם מה, מדוע וכיצד הוא קיים. וכאן מופיע האמצעי שנקרא "חכמת הקבלה", שנועדה לקשור בין הבורא לנברא.
הקשר הזה נקרא "גילוי הבורא לנברא", ומתממש בהתאם להתפתחותו של הנברא. הבורא נסתר לא מפני שהוא מסתתר מפנינו בכוונה, אלא מפני שתכונות הנברא אינן מאפשרות לו להשיג את הבורא ולגלות אותו.
לכן, צריך לשנות את תכונות הנברא, שאיתן הוא נברא מלכתחילה, לתכונות אחרות – ואז הנברא יגלה את הבורא וישתווה אליו, כלומר, יגיע לאותה צורת הקיום.
עד חורבן בית המקדש השני, חכמת הקבלה הייתה גלויה, כלומר, הבורא היה מגולה לנבראים שהיו איתו במגע ונקראו "עם ישראל". אך לאחר מכן אירעה ירידה, שבה התקלקלו תכונותיהם של אלה שהיו בקשר עם הבורא. וזה מה שנקרא "חורבן בית המקדש".
ואז חכמת הקבלה נעלמה – נעלם הקשר בין הבורא והנברא, ומאז הוא אינו קיים. ועכשיו בעל הסולם רוצה לשחזר אותו. אך לא לשחזר אותו באותה הצורה שהייתה קיימת קודם לפני החורבן. עכשיו צריך לשחזר אותו עבור הרצונות השבורים שהתנתקו והתרחקו לגמרי מגילוי הבורא ומההשתוות אליו.
לכן, חכמת הקבלה שמגלה בעל הסולם שונה מזאת שהייתה קיימת בעבר. אז היא הייתה שייכת למערכת קשרים ולצורות יחסים שכבר היו קיימות. אך בימינו האנשים אינם יודעים מיהו הבורא. הנברא שבור ומפורד. זאת כבר לא קבוצה קטנה שמתוקנת פחות או יותר – אלא אנושות ענקית, שכולה שבורה, ובה מפוזרים הרצונות השבורים הללו.
לכן, חייבים לעורר אותם ולעשות דרך ארוכה עד שהאנושות תתחיל לגלות את הבורא. עד אז נצטרך לעבור המון שלבי תיקון. אך גם שלבי התיקון הללו אינם דומים לאלה שעברה הקבוצה הלא גדולה שנשברה פעם. הרי עכשיו מעורבת בכך כמות גדולה של בני אדם, כולל "לב האבן" וכל תכונות האח"פ (הרצונות לקבל). לכן, זהו לא סתם גלוי של חכמת הקבלה, אלא חייבים להעביר אותה נכון לדור שלנו.
את ההפרדה הזאת, את המחיצה שקיימת בתוכנו ואינה מאפשרת לנו לגלות את הבורא ואת העולם הרוחני – בעל הסולם מכנה "מחיצת הברזל". עד כדי כך היא גדולה וחזקה! והוא אינו מצפה שזה יעבור והיא תיעלם מעצמה, אלא הוא מתכוון לשבור אותה.
המחיצה הזאת קיימת בליבו של כל אדם. ובעל הסולם רוצה להגיע לליבו של כל אחד ולבצע בו את העבודה הזאת. כלומר הוא לוקח על עצמו את האחריות לחדור לתוך הנברא, כשהוא בטוח שיש לו מספיק כוח, ואפשר אפילו לומר "חוצפה", כדי להכריז שהוא מסוגל לעשות זאת.
הרי מחיצת הברזל הזאת היא ההפרדה שקיימת בין האור שעלה לעולם האצילות לאחר השבירה לבין הרצונות השבורים שנפלו לעולמות בי"ע והופרדו מהאור. ההבדל ביניהם הוא אותו הקיר שהמשיך לגדול בזכות התפתחות האגו, שהוסיף לו את כל הסטיגמות שלנו, הדתות, האמונות, ההשמצות של חכמת הקבלה ושל המקובלים.
את כל המחסומים הללו יצטרך בעל הסולם לשבור בהקדמתו. אך גם אנחנו צריכים להשתתף בפריצה הזאת. הרי אנחנו מקבלים ממנו רק את האמצעים שאיתם אנחנו צריכים להמשיך לעבוד בעצמנו, על מנת לשבור את המחיצה הזאת.
אך ההצהרה הזאת היא הכותרת לכל חכמת הקבלה שלו, ומסבירה מדוע הוא גילה אותה ומציע לנו אותה – דווקא לשם המטרה הזאת.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 18.11.2011
ידיעות קודמות בנושא:
המבט של האדם שראה את עתיד האנושות
סגורים בין שני כוחות
הפיזיקה של הרצונות שלנו
