קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
קיים רצון, ובו רשימות. הרצון שקוע בתוך הים של האור העליון (בשרטוט זה מסומן בחץ אדום).
האור מהווה גודל קבוע, והרצון והרשימות הם אלו שמשתנים.
על פי רוב, אין זה משנה לי, כיצד בדיוק ובאיזו אופן הם משתנים. הרי אני בכל מקרה לא רואה את התהליך הכללי, לא יודע את הסדר ורצף ההתפתחות של מערכת הנשמות הכללית שאני מהווה חלק ממנה. העיקר עבורי היא תשובה על אי ההשתנות (הקביעות) של ההנהגה העליונה, לכוון אותי בעזרת "ההפרעות" אל המטרה, להחזיק את אותו היחס הקבוע אליו.
במקרה כזה אנחנו, אני והבורא, נמצאים בדבקות. אני מבין, שהבורא הוא טוב ומיטיב ומחזיק בתוכי את היחס הזה, למרות הריבוי הגדול של השינויים, כמו סירה בלב הסערה. מעל לכל מה שמתרחש בתוכי, אני לומד את ההנהגה שלו. הוא משנה את כל הפרמטרים בעולם שלי, הפנימיים והחיצוניים, ואני מדגים השתוקקות תקיפה אליו, באותו המסלול של הטוב הבלתי משתנה (הקבוע), בדבקות, כדי "לא להתייאש בחסדים, אפילו אם החרב מונפת מעל לראשי".
כך אני תופס ולומד את הטבע וההשגחה שלו עליי. הרשימות מתגלות ונפתחות בתוכי, ומעלות אותי במדרגות, אשר בהם ירדנו מעולם אין סוף, ומעל כל הרשימו, מעל כל מדרגה אני שוב ושוב מידבק בבורא.
יחד עם זה, אני חייב לעלות על המדרגה, בכך שמרגיש שלמות ושׂמחה, למרות שבפנים בתוכי יכול להיות שקיימים רצונות שסובלים וריקניים, או שמלאים בתענוגים לא גשמיים. הסבל והריקנות או המילויים והתענוגים מורגשים, אך אני כולי מעליהם, מאחר ואני שקוע בהשפעה. בפנים ישנם שׂנאה וזדונות, אך אני מתעלה מעליהם בהשפעה.
אני לא שׂם לב לרצון שלי. שיהיה ריקני, שהתועבה והגועל ימלאו אותו, או להיפך, האור עליון, אני דואג רק שמעל לכל זה אני אבנה יחס קבוע לנותן. ומזה מורכבת כל העבודה שלנו, כל הזמן להשתוקק ולפנות אליו מעל לכל מה שמתרחש בתוכנו בפנים.
אני מעריך את הרצונות שלי, שבהם מתעוררות הרשימות, כי הרי בלעדיהן לא הייתי יכול לעצב את היחס שלי ולהידבק בבורא. אך העבודה עצמה מתבצעת למעלה יותר, שם אני בונה את הקו האמצעי, את המסך.
מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 14.10.2010
ידיעות קודמות בנושא:
לחיות בכוונה
בנגיעה אחת
