דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לעמוד מול הבורא ולהיות כמו הבורא

לעמוד מול הבורא ולהיות כמו הבורא

בעולם, במציאות, קיימים רק שני כוחות: כוח הבורא ו"כאילו" כוח הנברא, שהבורא נתן לו בכוונה בצורה ההפוכה. הכוח הזה מנוגד לבורא, ובזכות זה הנברא יוצא מעבר לגבולות הבורא ורוכש מציאות משל עצמו. אחרת הוא לא היה יכול להתקיים.

בעולם שלנו אנחנו מכנים בשם "נברא" את מי שיש לו חומר בדרגות הדומם, הצומח או החי. הקיום הרוחני הוא קיום עצמאי מחוץ לכוח העליון. לעומת זאת, בעולם שלנו הכוח העליון אינו מופיע לפנינו בצורה גלויה ולכן אנחנו מגדירים את המציאות רק לפי קיום החומר. ברוחניות לוקחים בחשבון לא את החומר אלא את העצמאות. על מנת להיות נברא, צריך להיות עצמאי. מידת העצמאות של הנברא קובעת באיזו מידה ניתן להחשיב אותו כנברא שקיים במציאות.

גם אנחנו בעולם שלנו איננו מתייחסים ברצינות להתנהגותם של התינוקות והילדים, מפני שהם עדיין לא רכשו עצמאות. רק בגיל הבגרות האדם נעשה עצמאי ואז מתייחסים אליו בהתאם. כך גם ברוחניות, לא חשוב לאיזו דרגה שייך הנברא: לדומם, לצומח, או לחי. חשוב רק דבר אחד: האם יש לו מעמד משל עצמו בפני הבורא. וכדי לעמוד בפני הבורא, האדם צריך קודם כל להגיע להכרה שהבורא קיים לפניו ושהם הפוכים זה מזה. לפי אותה ההופכיות מתחילה העבודה. האדם מחלק את כל המציאות לשניים: המציאות של הבורא והמציאות של ה"אני" שמצטיירת לפניי. ואז הוא מחליט מה חשוב יותר.

הרי בכדי להעניק לנברא עצמאות הבורא הוציא אותו החוצה ונתן לו את ההרגשה שהוא קיים בפני עצמו. ועכשיו הנברא צריך להשתמש בצורה נכונה בעובדה שהוא מגלה את עצמו מחוץ לבורא, כאילו הבורא כלל אינו קיים, כאילו הבורא נעלם משדה הראייה שלו, מהרצון שלו. בעזרת הכוחות והאמצעים שהבורא נותן לו, הנברא חייב למצוא את היחס הנכון אליו. זאת אומרת, לקבל את שליטת הבורא על עצמו, על העצמאות שלו, מבלי לבטל אותה.

ואז, מצד אחד, הנברא שומר על הקיום שלו מחוץ לבורא, כלומר ממשיך לקבל תענוג ברצון לקבל, מבלי לבטל את עצמו בפני הבורא. ומהצד השני, מפני שהוא עצמאי ביחס לתענוג שהוא מקבל, הוא נעשה דומה לבורא מעל התענוג הזה. וכך הנברא רוכש את העצמאות המלאה, המושלמת.

אך זה יכול לקרות אך ורק אם הנברא מקיים את שני התנאים: מוכן לבטל את היחס שלו לבורא, בתנאי שזה אינו פוגם ברצון שלו. וכך הנברא מתקדם בקו האמצעי: מצד אחד, שומר על הרצון לתענוגים, ומהצד השני, קונה את צורת ההשפעה של הבורא. וכך נוצרת בו דמות האדם.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 14.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מדוע הבורא צריך אותי?
לנצח את הבורא בתחרות
לחזור בוגר יותר

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/4LAvX

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest