לסבול את "האקלים המזיק" של ארץ ישראל

מתוך "מדרש רבא", פרשת שלח: מתוך רצון לא לתת לעם לשמוע את דברי כלב בן יפונה עד סופם, המרגלים החלו להוציא דיבה על הארץ: זוהי ארץ אוכלת יושביה, הם הכריזו, יש בה המון זוהמה ומחלות, איפה שלא עברנו, ראינו אנשים גוססים. אבל מאחר ותושביה הם חזקים במיוחד, הם לא מתו מחולשה פיזית, לא! זה האקלים המזיק של הארץ שהורג כל מי שחי בה.

שאלה: מה זה אומר שבארץ הזו האנשים גוססים?

תשובתי: במילה "מוות" הכוונה היא שהאדם לא מסוגל להתגבר על אותה גדילה רוחנית שמוצעת לו בהתאם לתוכנית הבריאה. המרגלים רואים כיצד מת האגו והם נורא פוחדים מזה. הם אומרים שזה האקלים המזיק של הארץ שהורג כל מי שחי בה. ארץ זה רצון אגואיסטי, ואם אתה מסכים עם הרצון האגואיסטי הזה, אז אתה מיד נופל תחת השפעתו והוא ממית אותך. כלומר, האור מיד יוצא ממך, וזה מוות.

שאלה: אז איך המרגלים הגיעו לארץ הזאת?

תשובתי: המרגלים הם אנשים מיוחדים מדור המדבר, שמסמלים את התכונות הטובות והגדולות ביותר של האדם, שמתחילות להרגיש מה יש שם במדרגה הבאה. אבל יחד עם זאת, הם כל הזמן סותרים את עצמם. תחילה הם מובילים את העם, אבל אחר כך הם אומרים: "מהר, חזרה!".

ההתנסות הכפולה הזאת של האדם, המעמסה הכפולה, מראה עד כמה הוא צריך לרכוש קשר עם הבורא כדי ללכת קדימה. כי התכונות הכי גדולות וטובות מושכות אותו לאחור: לא צריך ללכת לשם, הארץ הזאת מקוללת על ידי הבורא, יש שם רצונות ומצבי רוח שלא ניתן לסבול אותם, צריך לברוח! לכן אי אפשר לנבא שום דבר מראש, באדם החזק ביותר יכול להתרחש מהפך, והוא יהפוך לחלש ביותר.

שאלה: כלומר, אי אפשר להיות בטוח בשום דבר?

תשובתי: וגם לא צריך להיות בטוח בשום דבר. חס וחלילה אם נהיה בטוחים במשהו, מפני שאז לא יהיה לנו צורך בעזרתו של הכוח העליון, כדי שיוביל אותנו קדימה.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 8.4.2015