למצוא את נקודת האיזון

שאלה: האם מקובל צריך להקריב משהו כדי למצוא את נקודת האיזון, האם עליו להשתוקק למקסימום או להגביל את עצמו? איך להגיע לאיזון הנכון?

תשובתי: אנחנו לומדים על כך ומיישמים זאת בקבוצה, בעשירייה. לבד אני לא יכול לעשות דבר מפני שאין בי כוח חיובי בכלל, הוא נמצא רק בקבוצה, ואילו הכוח השלילי נמצא בי, והוא התחלתי בלבד. כאשר אני מגיע לקבוצה, אני מתחיל את העבודה בעשירייה מכך שאני מבטל את עצמי. אני רוצה לתאר את עצמי כאפס, כלומר כלא קיים, לא חיובי ולא שלילי, אני רוצה להרגיש כנקודה אמצעית, כהתחלה של הקו האמצעי.

ואז כל הכוחות האגואיסטיים שקיימים בינינו בעשירייה, וכל הכוחות האלטרואיסטיים שאנחנו משתדלים לקבל, מתחילים להתעורר בתוכי ואני משתדל כל הזמן לאזן אותם ביחסים בינינו. באופן כזה אני מעמיד את עצמי בדרגת "מלכות", שמנסה להשיג את נקודת ה"כתר", הנקודה העליונה ביותר ממטה למעלה.

שאלה: האם מקובל מרגיש שאיבד את האיזון ו"נפל" מהקו האמצעי, וכיצד הוא חוזר לאיזון?

תשובתי: מקובל עוסק באיזון בכל רגע, כמו לוליין על חבל דק, מפני שהנקודה המרכזית למעשה לא קיימת בפני עצמה. היא נולדת רק מניסיון להגיע לאיזון בין הקווים ימין ושמאל, ואם הוא יאבד את שיווי המשקל הוא ייפול.

שאלה: איך אני יכול בכוחותיי לבטל את עצמי, או שמספיק רק לרצות זאת אפילו מבלי להשיג?

תשובתי: לא, כאן נלקחת בחשבון לא רק העבודה שלי, אלא הקבוצה, המורה, הספרים, הלימודים והאור העליון עוזרים לי. ישנם גורמים רבים שיכולים לעצב ולהחזיק אותי.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 16.12.2018