דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / למסור לחבר את כולך

למסור לחבר את כולך

כנס בסוצ'י. שיעור מס' 3.

שאלה: במה נבדל המימוש של הערבות בקרב עָם ישראל ובקרב אומות העולם, כלומר, בקבוצה, ועבור 99% מהאנושות?

תשובתי: למעשה בכלום. ודאי שהאור פועל באופן שונה על כל קבוצה: העליונה (עָם ישראל) והתחתונה (אומות העולם). אבל הערבות יכולה להיות אופיינית למנטליות גם של איזה שהם עמים אחרים, נניח קולומביה או מלזיה. אין לכך כל חשיבות.

בכל מקרה, אתם צריכים פשוט להשתוקק למצב הזה, והאור יסדר הכול: ינקה, יברר, יתאים וירכיב. אתם עוד תהיו עדים לעבודה שנקראת "עבודת ה'" ותראו כיצד זה יתרחש.

שאלה: האם הערבות צריכה להתממש בקרב החברים עם כוח הדדי?

תשובתי: בעיקרון, לא. אני לא יכול לבדוק את הערבות של החבר שלי. אבל אני צריך להכניס באופן מקסימלי למצב הזה. ברגע שאנחנו נתחבר בעזרת החוק שנקרא "ערבות", אז מייד נהפוך להיות כלי אינטגרלי שבו נרגיש את הבורא, כלומר את המילוי של הרצונות שלנו שמקושרים הדדית ואינטגרלית.

אבל כאשר אני מנסה ליצור רצון אינטגרלי כללי, אני צריך להיות מוכן למסור לחברים הכול: ערבות הדדית, אחריות הדדית, אני צריך למסור את כולי. ומה שעושה איתי החבר ובאיזו דרגה הוא נמצא, איך שזה נראה לי (כי למעשה אני לא רואה את העבודה הפנימית שלו), אני צריך להעריך במקסימום, מאחר והוא נמצא איתי בקבוצה.

לצורך התיקון של הכלי שלי אני חייב שתהיה לי הרגשה של השתתפותו המלאה, שתלויה בכך, עד כמה שאני מתאר לעצמי שהוא נמצא בערבות מלאה.

כלומר כאן צריך למקם את עצמי נכון: אני לא מבקר, לא מברר מי בעד הערבות ומי נגדה, מי בקבוצה יותר חזק בערבות, מי חלש יותר, אני מקבל את כולם כדבר מוחלט (אבסולוט). וכך אני עובד. למעשה, זה באמת כך, מפני שברגע שאני מקבֵּע את היחס כלפי החברים ואומר שהם כולם מתוקנים לחלוטין ורק אני לא מתוקן, אז המערכת מתחילה לעצב אותי לפיהם.

אני מתחיל לקבל דרכם "אור מקיף", והוא לחלוטין מעצב אותי לפי צורתם.

מתוך שיעור מס' 3 בכנס בסוצ'י, 10.06.2014

ידיעות קודמות בנושא:
מדרגות הערבות
הערבות היא מדד של הרמה הרוחנית
להסכים לערבות

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest