דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / למנוע אינתיפאדה שלישית, חלק א'

למנוע אינתיפאדה שלישית, חלק א'

שאלה: בשבועות האחרונים, גל של פיגועי טרור מצד ערביי ישראל שטף את ישראל. זה מעורר דאגה רבה ומאיים להתגבר, עד להתפרצות של אינתיפאדה שלישית. אנשים מעטים מבינים מדוע פתאום קרתה התפרצות כזאת של אלימות.

יש כאלה שחושבים, שהסיבה לכך היא שמועות על שינוי ב"סטטוס קוו" (שמירה על המצב הקיים) הקשור להר הבית. אחרים סבורים, שזה בעקבות התפשטות נוספת של האסלאם הקיצוני ועלייה בטרור הערבי בעולם שמשפיע על ערביי ישראל.

מוצגים הסברים רבים, אך העיקר הוא, שלא ברור כיצד להתנהג במציאות האיומה והמפחידה הזאת. אנחנו כאילו נמצאים בסרט שמתגלגל שוב ושוב ומחזיר אותנו כל הזמן לימים הנוראיים האלה.

הדבר הכי מזעזע הוא, שהפיגועים מכוונים לא לחיילים אלא לאזרחים חפים מפשע, נשים וילדים. אנחנו נאלצים לחיות בפחד מתמיד. והאיום נובע לא מבחוץ, אלא ממש מהבית שלנו, מערבים אזרחי ישראל שגרים לצידנו באותה המדינה.

יש אנשים שאומרים שזהו גל זמני שיעבור ויירגע, כמו שכבר קרה אינספור פעמים. ואילו אחרים חושבים שזאת רק ההתחלה של מהומות גדולות בקרב האוכלוסייה הערבית. איך אתה רואה את מה שמתרחש מתוך ההבנה של המערכת הפנימית?

תשובה: אני מסתכל על מה שמתרחש מזווית אחרת לגמרי. בכל התהליך ההיסטורי של האבולוציה שלנו אין שום מקריות או מצבים שנוצרו לפתע פתאום, הכול מחושב מראש, "סוף מעשה במחשבה תחילה".

ישנה מחשבה תחילה, והתמונה הסופית שלה. והיא קובעת גם את המצב הראשוני ביותר וגם את כל התהליך. הוא מביא את העולם הדומם, צומח, וחי, ואת האנושות, לצורה הסופית הרצויה שהבורא, הטבע, ראה אותה מלכתחילה.

זה שייך להתפתחותו של כל יצור חי. ואף על פי שכל העולם עובר דרך ארוכה של אבולוציה שעדיין לא הסתיימה ועוד תימשך, הוא מציית לחוקים הנוקשים ואין באפשרותנו להשפיע עליהם.

כל מצב נקבע מראש, אך יש לנו זכות לשאול מדוע הוא נוצר, מהיכן הוא נובע ולאן הוא מוביל אותנו, לאיזו צורה סופית? אנחנו יכולים לחקור אותו ולהבין. השאלה היא רק, האם נוכל לשנות בו משהו?

קודם כל, עלינו להכיר בעובדה שאנחנו נמצאים במערכת שמצייתת לחוקים ברורים. וחוסר הידיעה וחוסר ההבנה שלנו אינם משחררים אותנו מהשמירה עליהם. מחקרים מעידים על כך, שבכל דבר ישנו כוח פנימי שמניע ומזיז את החומר הדומם, צומח, חי ובני האדם ממצב למצב, ובעקבות זה העולם מתפתח.

אנחנו נמצאים בתהליך היסטורי שמביא אותנו ממצב התחלתי של תוהו ובוהו מוחלט, שהיה מתוכנן מראש, הנקרא "שבירה", למצב ההפוך של המציאות המושלמת. תוהו ובוהו, זו שלמות עם סימן שלילי, כלומר הוא נוגד לשלמות בכל מיני צורות, בכל הרמות ובכל התכונות. ואילו השלמות מסמלת הרמוניה בין כל חלקי המערכת בכל המדרגות ובכל ההתקשרויות.

בהמשך התהליך הזה ישנן תקופות שונות של התפתחות, קיימים כוחות של חומר דומם, אחרי זה צומח, חי ומדבר. כל האבולוציה הזאת נמשכת כבר מיליארדי שנים. החומר הדומם התפתח במשך ארבעה עשר מיליארד שנה, העולם הצומח – קרוב לשני מיליארד שנה, העולם החי – חצי מיליארד שנה, והאנושות – כאלפיים שנה.

האנושות עוברת באבולוציה שלה תקופות מיוחדות וחשובות מאוד שקשורות להתפתחות בני האדם. הם עוברים קפיצות איכותיות. מבחינה חיצונית האדם יכול להישאר כמעט אותו הדבר, אולי יותר גבוה במקצת או יותר נמוך, יותר שמן או יותר רזה, אך מדובר כבר בעיקר על ההתפתחות האנושית והחברתית.

בהתחלה, האנושות מתפתחת בלא מודע תוך כדי תהליך היסטורי ארוך. וכך זה התרחש עד יום אחד מיוחד מלפני 5775 שנים, שבו אחד האנשים מהעולם שלנו גילה את תוכנית הבריאה, את תהליך האבולוציה, את המצב ההתחלתי והסופי, ואת כל מה שיקרה ביניהם לאורך ציר הזמן.

לאדם הזה קראו "אדם". ולא במקרה הוא קיבל את שמו. אנחנו כבר יודעים שבעולם אין שום מקריות, והכול כפוף לחוקי הטבע. הוריו קראו לו "אדם" ואפילו לא ידעו שהפירוש הוא "דומה" לבורא.

אותו "אדם" גילה את החוקיות שבטבע, את חוקי ההתפתחות, והעביר אלינו את הידע הזה דרך התלמידים שלו. מאותו הזמן האנושות קיבלה ידע מסוים על מה שמתרחש עימה, על העולם שמסביב, על הכוחות שפועלים בו ומשפיעים על עולמנו.

אנחנו יכולים להסתדר בעולם הזה ברמת החי. אנחנו יותר מוצלחים בזה מבעלי החיים כי אנחנו בעלי שכל ורגשות יותר מפותחים. למרות שאנחנו יותר חלשים ועדינים, הפגיעות הזאת מאפשרת לנו להיות יותר רגישים ולהסתגל טוב יותר לסביבה, יותר להתאים את עצמנו ולהשתנות.

כתוצאה מכך, החולשה שלנו הופכת ליתרון שלנו, היא פועלת לטובתנו והאדם מתפתח בעולם הזה, מקבל יותר ויותר שליטה על הטבע. אנחנו יכולים להגן על עצמנו, לבנות לנו בתים, לתפור בגדים, וכן הלאה. כלומר, השכל המפותח והרגישות מאפשרים לנו להתגונן מפני "גחמות" הטבע דווקא איפה שאנחנו חלשים בהשוואה לבעלי החיים.

במהלך הדורות הבאים שבאו אחרי אברהם, התלמידים שלו פיתחו את החוכמה שלו עוד יותר. אך הם פיתחו אותה לא מתוך החשיבה השכלית שלהם כמו פילוסופיה מופשטת, אלא על בסיס הניסיון. אדם נתן להם את הכלים על מנת לחקור את המנגנון הפנימי של הטבע שמניע כל אחד מאיתנו בנפרד ואת כולם יחד, ומוביל למטרה מסוימת. הצורה הבאה שלנו כבר קיימת בתוכנית הבריאה ואנחנו חייבים להשיג אותה.

כל התהליך הזה מתגלה לאנושות כדי שנוכל להיכלל בתוכו ואפילו להשתתף בתוכנית הזאת בעצמנו, שנהפוך את התהליך הזה לקל ונעים. אם אנחנו עוברים אותו מתוך הסכמה ורצון, אז אנחנו נהנה ממנו. אם אני בעצמי רוצה להתפתח ועוזר לעצמי בזה, אז התהליך הזה מהנה, רצוי, נעים ומבורך עבורי.

זהו יתרון עצום שמקנה לנו החכמה שהתגלתה על ידי "אדם" שנקראת "חכמת הקבלה".

המשך יבוא…

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 453, 13.11.2014

ידיעות קודמות בנושא:
סיפורים קצרים. הארתו הפתאומית של אדם
המדע על הכוח שמנהל את העולם 
אות קלון רוחני שלא ניתן למחוק או להסתיר

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/JrT0T

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest