קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: למה ספר הזוהר כל כך מורכב?
תשובתי: באוניברסיטה, במשך שנתיים, למדתי אנטומיה. מספר אינסופי של פריטים, כמות אינסופית של שמות, האנטומיה חוקרת רק חלקים בודדים של גוף האדם, ולא את הקשרים ביניהם. יש באנטומיה מערכות שעל קיומן אפילו איננו יודעים, ויש את המערכות הידועות לנו שאיננו מסוגלים לחקור אותן עד הסוף. עד כמה שלא ננסה אין גבול למורכבותן.
השאלה במהותה אינה על ספר הזוהר, אלא על כל הטבע, מדוע הוא מאוד מורכב? הרי הזוהר מייצג את כל המציאות, הוא כולל את האדם כולו, הטבע כולו ואת כל העולמות ולא רק את המבנה של המציאות, אלא את כל עבודתה, תפקודה וגילויה לכל אחד מאיתנו בהתאם למצבו בתוכה.
העולם שלנו הוא כגרגיר חול ביחס לכל העולמות הרוחניים, שם כל פריט גדול פי מיליארדי פעמים, לא לפי גודלו אלא לפי מורכבותו, לפי הקשרים שלו. ככל שהדרגה גבוהה יותר, כך הוא יותר מורכב, כי הרי הוא כולל בתוכו את כל המדרגות התחתונות.
מהיכן נובעת המורכבות הזו? למעשה היא אינסופית. אבל נחוץ לנו איזה גבול, אחרת הפריט חומק מההרגשה שלנו, מההשגה. עבור האדם, אין גבולות = אין כלום, האינסופיות עבורי היא כאילו שאינה קיימת.
הרב-גוניות האינסופית של העולם העליון נובעת מהניגודיות בין האור והרצון (הכלי). הם מנוגדים זה לזה לחלוטין, ואין ביניהם שום קשר. אם אני רוצה לבנות משהו ביניהם, מתוך הקשר שלהם ביניהם, אז תתקבל מערכת אינסופית.
מנקודת מבטה של המתמטיקה, ולא הרוחניות, בין אחד ואפס, בין שתי המהויות האלה, ישנו אינסוף, לא ניתן לחבר ביניהם. כמה מספרים יש בין אפס לאחד? מספר אינסופי. יוצא שעם המוח והשׂכל שלנו, איננו יכולים לתפוס זאת בעולמנו. אבל כשאנחנו יוצאים מהמוגבלות שברצון לקבל, ומתעלים מעליה למימד אחר, רצון להשפיע, הבעיה נעלמת. הכול עובר ממדידה כמותית למדידה איכותית. עם האיכויות אנחנו מסתדרים בקלות. כי הרי הם נתפסים על ידי רגשות, ולא על ידי השׂכל. עבור הרגשות שלנו, מה שאין לו מדידה מדויקת, לא מפריע.
