דף הבית / קבלה ומדע / מציאות מדומה / למה לי כל התיאטרון הזה?

למה לי כל התיאטרון הזה?

laitman_2009-08_0483-70.jpg

שאלה: מהי גישתה של חכמת הקבלה בנוגע לתפיסת המציאות?

תשובתי: הגישה מאוד פשוטה. האדם = רצון. הרצון הזה מתאר בתוכו את עצמו לעצמו, מי אני, מה אני, ממה אני מורכב, כיצד אני קיים, כיצד אני מרגיש, מה אני מרגיש. כמו כן הוא מתאר לעצמו את מה שנמצא כאילו מחוץ לעצמו, כביכול ישנם עוד סוגים של רצונות שמתארים לנו משהו מחוץ לנו.

יש ניתוק גדול בין הרצון שבו אני מתאר את עצמי, והרצון שבו אני תופס את כל הסובב אותי. הרצון שבו אני מתאר את הסביבה שלי מנותק מה"אני" שלי. אני מרגיש אותו כזר לי ביחס לרצון הפנימי שלי. אני מנתח את הרצון החיצוני הזה רק במידה שהוא מועיל לרצון הפנימי שלי, עד כמה הרצון הפנימי שלי יוכל ליהנות מהרצון החיצוני.

אני יכול להמית לחלוטין את הרצון החיצוני, לשלול ממנו את החיים והאור. לא מדאיג אותי, מה מתרחש בו, העיקר שהרצון הפנימי שלי ירוויח.

למה אנחנו מרגישים בצורה כזאת את עצמנו ואת העולם? בעל הסולם מסביר שקיים רק רצון אחד. אבל הבורא מחלק בתוכך את הרצון לפנימי וחיצוני. על ידי החלוקה הזאת הבורא נותן לך להרגיש את ההבדל בינך לבינו, עד כמה אתם מנוגדים אחד לשני, עד כמה הוא רחוק ממך. אבל בינתיים במקום להרגיש את הבורא, אתה מרגיש את העולם הסובב. באופן הזה הוא מראה לך דוגמא: מה זה לקבל, מה זה להשפיע ומה מהוות שתי הצורות, הקבלה וההשפעה, בטבע.

מתוך שיעור על מבוא לספר הזוהר, 05.01.2010

רשומות קודמות בנושא:
טעות אופטית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/S4WsO

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest