למה אני לא מבין תע"ס?

שאלה: אני מרגיש דחייה מלאה מתע"ס ("תלמוד עשר הספירות"). אני לא יכול, לא להבין ולא להרגיש אותו. הקריאה שלו, הלימוד מזמינים בי כעס אמיתי. מה אפשר לעשות עם זה?

תשובתי: וזה נכון שזה מזמין כעס. כי אתה רואה שכל מה שכתוב שם אינו מובן לך כלל, אינו "מודבק" לתוכך.

כלומר, אם אני עוסק באיזה מדע של העולם הזה, אז אפילו על ידי קריאה איטית, בירור, שמיעה, על ידי "לעיסה" של כמה פעמים את אותו העמוד או אפילו חלק ממנו, אני בסופו של דבר מבין מה קורה. אני יכול לשרטט את זה על הנייר, להרכיב איזה דגם, או ללכת לאיזה מקום לראות, לשאול אנשים.

ויראו לי על האצבעות כיצד זה פועל, יתנו דוגמאות קטנות: זה אטוֹם, ושם אלקטרונים ופרוטונים, מאיץ, שמפזר אותם, מכה על האטומים, הם מתנתקים מהגרעין, רצים מקצה לקצה וכולי. אפילו שאני לא רואה, אבל אני יכול לתאר לעצמי את הכדורים האלה שרצים לאן שהוא.

אבל כאשר מסבירים לנו משהו ברוחניות, אז אנחנו לא מבינים. כי זה קורה בעולם אחר לגמרי, במישור אחר, במימד אחר, בתכונות, אבחנות ומאפיינים אחרים.

כל מה שיש בי עכשיו, זה מוח, כמו מחשב ריק, ותוכנה אגואיסטית, שמילאו בה את המוח הזה עוד מלידה ואני מסתכל על הכול דרכה. אני לא יכול לקרוא טקסטים אחרים, לא מבין על מה מדברים, מפני שאני ממולא בתוכנה אחרת.

ניקח לדוגמה מחשב רגיל עם מערכת הפעלה של Windows. פתאום רוצים להפעיל במחשב תוכנה במערכת הפעלה אחרת, נניח "Linux". אבל אין למחשב תמיכה בתוכנה זו, הוא אינו מבין על מה מדובר. על ידי ניסיון כזה אפשר לעשות בלגן שלם במחשב, שום דבר אחר.

אותו הדבר גם אצלנו. אנחנו כולנו מתוכנתים פנימית, מיוצבים אצלנו קשרים מסוימים בין תאי הזיכרון, תאים לוגיים וכולי. העיניים שלי קוראות, ואילו בפנים אני חווה, מייצב את זה, כי צריך להיות אצלי דימוי של אותו המידע שמגיע אליי עם אותו המידע שנמצא בתוכי. כמו במחשב. הכול פשוט מאוד, אין שום דבר אחר.

לכן יוצא, שאותו המידע שאותו אני קורא עכשיו בעיניים, אינו נמצא באותם הנפחים, באותם התאים, אינו תואם לרשת עם אותם נתוני המידע והקשרים שלהם שנמצאים בתוכי. אני קורא מידע שעובד על השפעה, על יציאה מתוך עצמי, מעליי, ואילו זה מידע אחר לגמרי, הוא לא קיים בתוכי. אין לי מכשיר פנימי כדי לתפוס אותו.

ישנם אנשים שבכל זאת אוהבים לקרוא, לברר ולהתמצא בזה, ממש להיכנס לקרביים של המדע. יש לנו תלמיד אחד כזה, חבר טוב, אבל מדכא. אני בכוונה משתמש בו כדוגמה לאיך אפשר להשתוקק ללמוד.

גם אני הייתי כזה. חשבתי שבעזרת הלימוד אני אתגבר על הכול, ובאותו המידה שאני אבין בשׂכל, אני אתחיל לגלות ולהשיג את חכמת הקבלה כמו מדע של העולם שלנו. אבל בסופו של דבר נתקלתי בקיר, וגם כן הרגשתי דחייה גדולה מאוד מתע"ס.

עברו כמה שנים לפני שהתחלתי להבין את החלקים השישי והשביעי של תע"ס, את עולם הניקודים ואת השבירה שלו. אבל החל מהחלק השמיני והלאה, לא הבנתי כלום. כלומר זה לא חי בתוכי, מפני שהאלמנטים האלה לא היו בתוכי.

ישנם אנשים שלומדים תע"ס ומסתפקים בזה, מפני שאין להם צורך פנימי להשגה, אין "נקודה שבלב". ואילו אצלי יש "נקודה שבלב" והיא דורשת שאני אשיג את מה שאני לומד, שארגיש, שאייצב בתוכי לא סתם דגם, אלא באמת את אותו העולם שעליו מדובר שם.

ואם העולם הזה לא נמצא בתוכי, אז אני לא מבין שום דבר. כלומר, מי שמתעצבן מחוסר הבנה אז יש לו באמת נשמה טובה, אך הוא לא יבין כלום עד שלא יעשה בתוכו "שדרוג", לא ישנה את התוכנה ובנוסף לאותה התוכנה שקיימת בו יוסיף עוד אחת, שנקראת "המערכת הרוחנית".

ואז הכול ילך לו בצורה נפלאה. במידת השגתו הפנימית הרוחנית הוא יתחיל להבין את מה שכתוב בספר הזה, מפני שהוא יספר לו על עצמו, על הרגשות שלו, על החוויות והמצבים הכי פנימיים ובהירים שלו. לא יהיה עבורו גילוי גדול יותר, רגישות גדולה יותר, הבנה גדולה יותר, תובנה, קשר עם הבריאה, עם כולם, מאשר הקריאה של תע"ס, כאשר הוא יתחיל לגלות בתוכו את ה"כלים", המכשירים המתאימים לו.

לכן תמשיך להתעצבן ולכעוס, אבל כבר לא על התע"ס, אלא על עצמך. כי אם אתה מתעצבן, זה אומר שאתה כבר יכול להשתנות לכך שהוא יהיה בתוכך, שהמבנה הזה יהיה שלך. ואתה תרגיש שהרגשות האלה הם בתוכך, זה "אבא ואימא", והרגשות ההם זה "זו"ן", "קטנות" או "גדלות", "אור מקיף" או "אור פנימי", כל זה קיים בך! לא חיצונית, אלא בתוכך, מפני שכל העולם נמצא בתוך האדם. אתה תתחיל לראות, שכל מי שסובב אותך למעשה נמצא בתוכך ואתה מתפשט על כל הבריאה.

מתוך שיעור בשפה הרוסית בנושא "שאלות ותשובות", 25.08.2013

ידיעות קודמות בנושא:
האם אפשר להבין את תלמוד עשר הספירות?
"תלמוד עשר הספירות" – יומנו האישי של המקובל
השבירה היא חלק מהתיקון!