דף הבית / קבלה ומדע / מציאות מדומה / למה אנחנו רואים את העולם שלנו?

למה אנחנו רואים את העולם שלנו?

מיכאל לייטמן

שאלה: איך אנחנו יכולים להתחיל להרגיש את המציאות האובייקטיבית?

תשובתי: אנחנו רואים לכאורה מציאות אובייקטיבית, שלכאורה לא תלויה בתפיסה שלנו, של חיים ומוות. אנחנו מקבלים את העולם הנצפה על ידינו, כקבוע, הקיים מחוצה לנו, ללא קשר אלינו, אם אנחנו נמצאים בו או לא.

אנחנו אומרים: לפני שנוצר כדור הארץ והופיע עליו אדם, שעברו 10 מיליארד שנה מ"המפץ הגדול" – 10 מיליארד שנה מאז הופעת הנקודה שממנה התפתח העולם שלנו, שממנה נוצרו זמן, מרחב וכולי..- אנחנו מדברים על ציר הזמן, שכאילו היה קיים עוד לפני, שהרגשנו אותו ודיברנו עליו.

כך אנחנו גם מדברים על ההיסטוריה שלנו, שהיתה בבבל העתיקה, יציאת מצרים וכל האירועים הקודמים. והיום, בזמן שאנו פונים לעבר, אנחנו אומרים שהיה בעל הסולם, הוא כתב לנו ספרים, ואנחנו "היום" קוראים אותם. אפילו עכשיו אני מדבר על כך, שמיום ליום מתרחש תהליך של התפתחות היסטורית.

בהימצאנו בינתיים בדרגת "דומם דקדושה", אני לא מסוגל לדמיין לעצמי, שכל זה קיים רק בהרגשות של האיברים הגופניים שלי.
כל עוד שהאדם לא רכש את הרגשת הזמן הרוחני, הוא דבוק לציר הזמן הגשמי – וכך הוא ממשיך לחשוב, לדבר ולכתוב. זמן רוחני (רצף של פעולות) מתחיל מרגע הרגשת עצמי ברשת כוחות של הטבע/הבורא, שבו הכול נקבע רק על ידי מידה של פעולה הדדית שלך ושל רשת כוחות זו.

רשומות קודמות בנושא:
אין מרחק ברוחניות
האם מציאותנו אובייקטיבית?
כעבור 230 שנה…
רשומות נוספות במדורים: מציאות מדומה, בורא

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/8Hmdf

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest