דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / למה אנחנו לא מצליחים להתאחד?

למה אנחנו לא מצליחים להתאחד?

כנס גאורגיה. שיעור מס' 2

שאלה: הקבוצה העולמית משקיעה כבר שנים רבות מאמצים אדירים לאיחוד. בעצם, יוצא שכל אחד צריך להתגבר על הייחודיות שלו, לבטל את עצמו בפני האחרים. האם זה אפשרי? יכול להיות, שבגלל זה כל כך קשה ולא מצליחים להתאחד?

תשובתי: אנחנו עובדים בכמה רמות.

כל אדם עובד כדי להתאחד עם החברים האחרים של הקבוצה הפיזית שלו, שבתוכה הוא נמצא. כי יחסים פיזיים בינתיים מאוד חשובים לנו. אין ספק בקשר לזה, כאן הכול ברור לנו. העיקר הוא, קודם כל, שבתוך הקבוצה יושג איחוד.

הרמה הבאה, היא איחוד בין הקבוצות. באותה המידה שבעולם יחריף המצב הגלובלי והאינטגרלי הכללי, אנחנו נילחץ יותר ויותר על ידי העולם זה לזה, ונרגיש שאנחנו צריכים להתאחד נגד העולם הזה. כלומר, תמיד צריך לראות על סמך אילו כוחות אנחנו נוכל לעשות משהו.

שני כוחות מנהלים את העולם, כוח הקבלה וכוח ההשפעה. כוח ההשפעה הוא נסתר, וכוח הקבלה הוא לפנינו. איפה המוטיבציה שתכוון אותנו, איפה אותו השכר העתידי שימשוך אותנו? את כל זה צריך לגלות. אתה אומר: "אנחנו עושים איזה שהם מאמצים, אבל לא מצליחים להתאחד". אבל בעצם אנחנו מתאחדים או לא? חייבים לבדוק, האם יש לנו לזה מוטיבציה או שאלה הן רק מילים ריקות.

למה הקבוצות לא מתאחדות ביניהן? האם הן מרגישות בכך צורך? איך אפשר לעשות, כדי שהן ירגישו צורך? כאשר מגיעה צרה משותפת, אז אתה מתחיל להרגיש את הצורך. או שמטרה משותפת שאותה צריכים להשיג יחד ובנפרד אי אפשר, זה גם כן צורך. אבל אם אין שום דבר שדוחף מאחור ומושך מלפנים, אז שום דבר לא ייצא, רק מילים. לכן צריך להסתכל יותר לעומק, איפה אנחנו נמצא את אותם הכוחות שיחייבו אותנו לעשות את זה. זאת היא הבעיה.

אני חושב, שהכול ייפתר בזמן הקרוב. הדבר העיקרי עבורנו עכשיו, זה ללכד יותר ויותר כל קבוצה. הקבוצה בינתיים, זה לא הכלי העולמי המשותף. זה טוב שאנחנו מנסים להתחבר, להרגיש את כל הקבוצות. והן מורגשות, זה מגיע בהדרגה. היום אנחנו נמצאים בכזה מגע בינינו, שלא ניתן להשוותו עם מה שהיה לפני שנה או שנתיים ושלוש. עכשיו אנחנו רואים את כל הקבוצות על המסך ומרגישים שהן איתנו. זה אחרת לגמרי. הן בעצמן מרגישות צורך להיות יחד איתנו, נוצר הצורך, כלומר דחיפה מאחור. הקבוצות מבינות שככל שאנחנו נתאחד בצורה רחבה יותר בינינו, כך יהיו לנו יותר אפשרויות להשיג מהר יותר את המטרה. כלומר הן כבר מתחילות לראות לפניהן מה מושך אותן.

אני בשום פנים ואופן לא מזלזל בכל ההישגים האלה. להיפך. אבל בכל זאת, העיקר בינתיים זה לבנות בתוך כל קבוצה יחסים הדדיים נכונים. אני יודע, שבזה שמוסחים על ידי דבר אחד, אנחנו מאבדים בדבר אחר. חובה לעזור זה לזה, אבל תשומת הלב העיקרית של כל קבוצה צריכה להיות מכוונת לכך, כדי ליצור בתוכה תנאים נכונים להתפתחות רוחנית. להתפתחות רוחנית!

מה שנוגע לשאר העולם, ל- 99% מהאוכלוסייה, זה מעניין אותנו פחות. מדוע? בעל הסולם כותב, שבאותה המידה שיורגשו בנו תכונות רוחניות, אז כל שאר האוכלוסייה תתחיל להרגיש שיש בנו משהו ותתחיל להימשך לזה, לרצות את זה. כלומר, הם יימשכו אלינו אפילו ללא שום פרסום, פופולריות והפצה. אפילו ללא זה!

אז בשביל מה אנחנו יוצאים עכשיו להפצה, בשביל מה אנחנו צריכים את זה? קודם כל, כדי שאנחנו בעצמנו נתארגן מחדש, העבודה מארגנת. הפצת החומרים מהווה מוטיבציה מארגנת רצינית מאוד. ואנחנו מרגישים: אנחנו יוצאים יחד, אנחנו עובדים יחד, אנחנו עושים יחד, מחלקים, אנחנו מרגישים את עצמנו כ"אנחנו". זה מצד אחד. מצד שני, זה בכל זאת מושך לפעמים אנשים חדשים, מעורר אותם מהר יותר.

אבל באופן כללי, הפצה אמיתית זו הפצה בקשר הרוחני בינינו, כלומר ברשת שמחברת את כולנו יחד. אם אנחנו מקבלים מלמעלה אור, אז הוא מתחיל להאיר. וההמונים מרגישים בתת מודע: "יש להם משהו. אני רוצה להיות קרוב יותר אליהם", ופונים אלינו. כך זה עובד.

מתוך שיעור מס' 2 בכנס גאורגיה, 06.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
הדרך של הקבוצה העולמית
העיקר – למצוא את הקו הנכון
הקבוצה נבנית על הדדיות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Xfgqa

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest