למה אנחנו אוהבים להדליק נרות?

שאלה: למה אנחנו מרגישים נעימות כשבחדר דולקים הנרות?

תשובתי: הנר מקושר אצלנו עם חום, עם אור, עם תקווה. כך אנחנו מרגישים אותו בהתאם לשורש הרוחני שלנו. אם אנחנו מדברים על נר חנוכה, אז הוא מגלם תוצאה של מאבק של האדם עם האגואיזם שלו. כי הרי מה מהווה הנר בפני עצמו? – גוף שיש בו שמן, בתוך השמן הזה נמצאת פתילה ועל הפתילה דולקת האש.

לכל אחד מהמרכיבים האלה קיימת משמעות משלו: גוף – זה הכלי הרוחני, השמן – אור חכמה שמתגלה לנו, הפתילה מסמלת בירורים שאנחנו מבצעים. וכל זה ביחד נותן לנו את האש, האור.

כשהאדם מבצע כמות מספקת של בירורים פנימיים, בכך שמנהל מלחמה עם האגו שלו, רוצה להתעלות מעליו, להיות עצמאי מהגישה האגואיסטית, כשכל הפעולות מכוונות רק כדי למלא את עצמו, שהוא משתוקק להיפתר מהטבע האגואיסטי שלו, זה נקרא "מלחמת המכבים מול היוונים". מכבים זה ראשי תיבות "מי כמוך באלים ה'".

אנחנו בעיקרון מתנתקים מ"היוונים" הפנימיים שלנו, מהחשיבה הרציונאלית, מהרצון האגואיסטי ליהנות, מתעלים במקצת מכל הגשמיות הזאת אל ההשפעה והאהבה לזולת. כי הרי מדרגת הבינה מסמלת: "אל תעשה לחברך מה ששׂנוא עליך". במילים אחרות, נר, זה סמל טוב ויפה של הטבע הרוחני. ולכן כל כך טוב ונעים לנו, כשהוא דולק.

ידיעות קודמות בנושא:
בשביל מה אני מדליק נר
אור חנוכה בליבך
"פרסום נס" החנוכה