דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / ללמוד לעבוד ללא קשר לתוצאה

ללמוד לעבוד ללא קשר לתוצאה

התקדמות נכונה של הקבוצה, זה כאשר לא נותנים לנו מלמעלה שום מוטיבציה. הבורא לא נותן לנו שום סיבות להצדיק את הדרך. אנחנו לא רואים תוצאות טובות בלימוד שלנו, בהפצה, בפעולות אחרות, אלא להיפך, מגלים חוסר הצלחה טוטאלית. ואז על ידי הגיבוש בינינו אנחנו נדרוש מהבורא להתגלות בתוכנו וזה הופך עבורנו לחומר דלק. אחרת, אנחנו האגואיסטיים, לא מסוגלים לגלות את ה"כלי" שלנו, לגלות את הבורא ולעלות.

אסור לרדת עד לדרגות ההנאה מההצלחות שלנו, עד לגאווה האגואיסטית מזה שעבדתי כדי להפיץ, ולמדוד את ההתקדמות שלי בדרך לפי התוצאות שהושגו וכמות האנשים שהבאנו. אנחנו לא רוצים לחזור לדרגת התרברבות ילדותית. אנחנו מכבדים ומעריכים את המצב שבו אין לנו שום תקווה ואחיזה באגו שלנו, ברצון לקבל, אין שום מילוי, אין הרגשת הצלחה, שמחה, אין שום דבר. ואנחנו לא נהנים מזה, אחרת זה כבר יהיה שכר. כי יש כאלה שנהנים לסבול, זה מוסיף להם אדרנלין.

הבורא צריך לתת לנו בפעולות ההפצה רק חומר דלק שנקרא כוח ההשפעה, ושום הוכחה להצלחות שלנו. כי אם אנחנו נצליח בלעדיו, אז אנחנו לא נזדקק לו. אנחנו צריכים להרגיש חושך בכלים דקבלה שלנו כדי לדרוש עזרה מהבורא. אגואיסטים לא זקוקים לבורא, מפני שהם רוצים לנצלו לקבלת מילוי אגואיסטי עוד יותר גדול.

אנחנו לא צריכים מילוי, אלא זקוקים לעזרה של הבורא בפעולות שלנו, אנחנו מבקשים חומר דלק שמאפשר לנו לעבוד ולא זקוקים יותר לכלום. אנחנו נשמרים מהשכר. הבורא מציע לנו מילויים, גילוי שלו, ואילו אנחנו צריכים לעשות על עצמנו "מסָכים", לעשות "צמצום". אנחנו נמצאים במצב קשה, בבעיה, מפני שהמכונית שלנו נוסעת בעצמה קדימה ללא שום חומר דלק, ואנחנו נאלצים רק ללחוץ על הבלמים, במקום ללחוץ על הגז.

ברוחניות אין דוושת גז, אתה כל הזמן לוחץ על הבלמים, בכך ששומר על עצמך מזה שלא ייכנסו כל מיני פיתויים לתוך הרצון לקבל, כל מיני מילויים לתוכו. אחרת אני אעשה עבירה ואכשל.

התפקיד שלנו עכשיו, זה לא להתפעל מאי ההצלחה, אלא להתפעל מזה שאנחנו מקבלים הזדמנות לקרב את האנשים לחיבור בהתאם לחוקים האמיתיים. אם יש לנו הזדמנות כזאת, אז אנחנו לא זקוקים יותר לכלום. זה נקרא "עובד ה'": רק שיתנו לנו הזדמנות לעבוד, לא יותר מ"חודו של מחט", כדי להכניס שם את החוט של העבודה וזה מספיק.

אם אדם מוכן להסתפק בזה, והתוצאות מהעבודה לא משנות לו בכלל אם הוא מתחזק על ידי הקבוצה ומתחיל לדרוש שהבורא שיעזור להם, אז לא צריכים יותר כלום. ה"כלים דקבלה" ריקים לגמרי ונשארת רק הקבוצה, שבאפיסת כוחות, בשפלות גדולה, אבל מוכנה איך שהוא לאסוף את עצמה ובכוחותיה האחרונים לפנות לבורא. זהו המצב האחרון ביותר שממנו באה הפריצה למדרגה הבאה, למצב גבוה יותר.

בכיוון כזה אנחנו צריכים להמשיך את הכנס של סנט פטרבורג, כדי לא להרגיש הצלחה ב"כלים דקבלה" שלנו, אלא להיפך, להחליף את ה"כלים" שלנו ל"כלים דהשפעה". נקווה שנוכל לעשות את העבודה הזאת עד לכנס הבא בפברואר בישראל. זאת תהיה התקדמות רצינית מאוד.

מתוך ההכנה לשיעור, 01.08.2013

ידיעות קודמות בנושא:
תיבת נוח עבור כל הקבוצה
איך לעבוד בניתוק מהתוצאה
השפעה ללא שכר

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/sxLva

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest