דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / ללמד את העולם להיות עוּבָּר בתוכנו

ללמד את העולם להיות עוּבָּר בתוכנו

שאלה: לפעמים אתה שׂם דגש על חשיבות הקבוצה ולפעמים על ההפצה. איך אנחנו צריכים לקבל את זה בצורה נכונה כדי באמת לצאת אל ה"אור"?

תשובתי: כל אחד מאיתנו צריך לקבל הזנה מהעליון ויחד עם האחרים לעבד את הכוח הזה שהוא מקבל כדי לגדול. זה כבר השלב הבא, שהוא אחרי בניית הרחם ובניית העובּר, זה כבר המשך של ההתקדמות בתוך המערכת הפנימית והחיצונית הזאת, העליונה והתחתונה.

לשֵם כך אנחנו צריכים כל הזמן לחפש את החסרונות שלנו, את האפשרות להוסיף עוד משהו בגדלות של הרחם ובגדלות של המצב שנקרא עובּר, כלומר בשפלות העובּר. אם אנחנו נהיה מוכנים לזה ונרצה שהעליון יהיה כמה שיותר גדול, אנחנו מחפשים איך להגדיל אותו, אז אנחנו מעוררים בתוכנו רצונות רעים, מקולקלים בצורה של אחישנה. כך אנחנו מתקדמים בזירוז הזמן, "אני מעורר את השחר".

אנחנו הופכים לאותו זקן שהולך כפוף וכל הזמן מחפש האם הוא איבד משהו. באופן כזה, אנחנו מתחילים לקדם את המצב שלנו, מעוררים חסרונות שמהם בונים ומרחיבים את המדרגה העליונה. הרחם נעשה יותר גדול, ועכשיו העובּר שלנו יכול לגדול יותר בתוכו. הבקשה מגיעה מלמטה, מצד התחתון, והגדילה, שלבי ההתפתחות ממומשים מלמעלה, על ידי הכוח של העליון. כך אנחנו בונים את עצמנו.

לאחר שאנחנו מסיימים את תשעת ירחי הלידה, אנחנו נולדים בעולם הרוחני, אחר כך עוברים שלבי קטְנות, מגיעים לשלבי הגדְלות והופכים בעצמנו להיות מוכנים להוליד אחרים ולהיות כלפיהם כעליון לתחתונים. זה המצב שאנחנו צריכים להיות בו כלפי העולם, בזה שנלמד את העולם להיות עובּר בתוכנו.

שאלה: האם אותו הגבול שבו אנחנו משתווים בתכונות שלנו עם הרחם ולומדים להאכיל אחרים, זה ה"מחסום"?

תשובתי: עובּר רוחני, זה כבר מצב שהוא מעל ל"מחסום". אם אני יכול להתחבר עם האחרים וליצור יחד איתם גוף אחד על ידי האור העליון שהשפיע עלינו ואיחד אותנו לגוף אחד, אז אני כבר נמצא למעלה מה"מחסום". "מחסום", זה הגבול שקובע האם אני נמצא בינתיים בלקבל על מנת לקבל או כבר לפחות באיזו שהיא השפעה.

"מחסום", זה מעין צמצום שבו אני סוגר את עצמי במידה המינימלית האפשרית. ומעל זה כבר נבנים שלבים של צמצום והשפעה יותר ויותר גדולים.

מתוך שיעור על "תלמוד עשר הספירות", 12.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
משימה אקטואלית
כאן אנחנו בונים את החיים הרוחניים שלנו!
ליטוש של האגו, הוא מָזוֹר ללב

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest