דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / ללא סביבה, אין התקדמות

ללא סביבה, אין התקדמות

שאלה: איך אנחנו יוצרים בקבוצה הכלל עולמית כזאת אווירה של תמיכה, שתאפשר לכל אחד להרגיש את השייכות שלו לשלם?

תשובתי: קודם כל, החברים צריכים להבין טוב מאוד, שללא סביבה אין התקדמות. אלה הן לא סתם מילים יפות, שניתן לשמוע אותן בכל מקום שבו נדרשים מאמצים משותפים. לא, כאן מדובר על לשרוד או לחדול.

בנקודת מבט של החיים הרוחניים, אני אפס. ואני פותח "חשבון רוחני" רק במידה שאני נכלל בחברה ומקבל את החיוּת מהחברים, דרכם. אין אפשרויות אחרות. הקבוצה, זה "חבל הטבור" שקושר אותך עם "פרצוף" של ההורים שהוא "אבא ואימא", עם דרגת האלוקות.

שאלה: מה אם החבר מרגיש דחייה פנימית מהקבוצה?

תשובתי: זו העבודה הטבעית של האגו. הוא מתגלה דווקא כאשר אנחנו רוצים להתקרב זה לזה ונתקלים בדחייה. דחייה מהרצון להתקרב, היא נקראת "אגו".

ולהיפך, כל עוד אנחנו לא מנסים להתקרב, אז האגו לא מתגלה. הדחייה בעולם הזה רק נקראת "אגו", אבל למעשה לא את האגו הזה אנחנו צריכים לתקן, מפני שהוא לא נגד הבורא, כי הוא לא מתגלה לי נגד החיבור האמיתי.

אגו אמיתי, זה כוח שמפריע לי להתחבר עם החברים. אני רוצה את זה, אבל הבורא "שׂם לי רגל" ואומר: "לא, אני לא אתן לך. כאן אני דורש ממך פעולה מיוחדת, אחרת, שנקראת "אמונה למעלה מהדעת", "מסך ואור חוזר". אם אתה רוצה להתגבר על האגו הזה, בבקשה. בשביל זה אתה צריך לדרוש את המאור המחזיר למוטב".

ואז, מחוסר ברירה, אני מתחיל לצעוק. בצורה כזאת הבורא מחייב אותי לפנות אליו, כדי לקבל את המאור, כדי לחשוב על תכונת ההשפעה.

מתוך שיעור על מאמר "השלום" של בעל הסולם, 02.09.2013

ידיעות קודמות בנושא:
להתגונן מפני עצמי בתוך הקבוצה
שלייה לצורך קשר עם העליון
להגיע לאגואיזם האמיתי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/au5vZ

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest