דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לכתוב ספר תורה על הלב

לכתוב ספר תורה על הלב

אם אנחנו מאחלים זה לזה שנה טובה וגמר חתימה טובה, אנחנו גורמים לכך שהכוח העליון יימצא במילים שלנו. הרי אנחנו קשורים זה לזה בהכנה המשותפת, בכתיבה הנכונה, כשכתבנו את כל ההבחנות שלנו על הרקע הלבן.

הרקע הלבן שעליו כתבנו הוא אותה הערבות שניתן לתאר אותה כ"לובן" שבקבוצה. לעומת זה אני מברר את הרצונות שלי, את התכונות שלי, ורואה עד כמה הם הפוכים, עד כמה הם לא ראויים להיות בחיבור עם הקבוצה. ובכל זאת אני מסיים את הכתיבה הזאת, בכל זאת אני לא נכנע. אני ממשיך עוד ועוד לברר את ההופכיות שלי.

לעבודה הזאת של חודש אלול יש תנאי: "ישראל, התורה והקדוש ברוך הוא – אחד הוא". ישראל הוא האדם שרוצה להיות כמו הבורא. התורה היא המאור המחזיר למוטב, שמתגלה אך ורק בעבודה בקבוצה. הרי רק בה נמצא היצר הרע שלנו, כשחור על גבי לבן, אם אני מתאר את הקבוצה כ"לבנה" לגמרי, כמתוקנת.

ואם אנחנו רוצים להגיע ללובן הכללי הזה, לגלות את "הקדוש ברוך הוא" בתוך הקשר בינינו – אז הוא מתגלה ואנחנו מקבלים את ה"חתימה" שלו.

את כל ה"כתיבות" האלה כותב כל אחד מאיתנו על לוח ליבו. לב האדם הוא סך כל תרי"ג הרצונות שבינתיים אינם מתוקנים. במצב הזה הוא נקרא: הלב הרע, המקולקל, השבור. ואותו אנחנו משתוקקים לתקן. והתיקון שלו הוא בכך שאנחנו מחברים יחד את הלבבות שלנו.

במצב העתידי, כל הלבבות שלנו יהיו מחוברים, כל המחשבות שלנו תהיינה מחוברות כך שהמוח והלב יתמזגו לאחד, וכולנו נהיה כאיש אחד. מתוך התקווה להגיע למצב כזה, כל אחד מאיתנו כותב את מכתבו…

ואם אנחנו כותבים כך, אנחנו לא כותבים סתם מכתב. אנחנו כותבים את ספר התורה על הלב שלנו. מפני שכל התורה בסך הכול מספרת לנו על הגילויים של הרע שבנו, והתיקונים שאנחנו מקבלים אז מלמעלה, מהלובן. לכן אנחנו מבדילים את השחור מהלבן. אבל אנחנו גם צריכים לקבל הבחנות מהלבן עצמו, מהאור המקיף. וכל הכתיבה מצידנו היא רק ההכנה לכך שכל האור המקיף יבוא ויאיר לנו בפנימיות.

כך שהשחור נשאר שחור והלבן נשאר לבן. הם היסודות של המבנה שלנו. אבל אנחנו כבר כוללים בתוכנו את שניהם, ונכנסים יותר פנימה, למה שנקרא "סודות התורה", למקום שבו גם השחור וגם הלבן מתחברים בדבקות למבנה אחד.

את הדבקות הזאת כבר אי אפשר לבטא בכתיבה. הכתיבה שלנו אינה מבטאת בצורה מדויקת את הנקודות, הטעמים והתגים, מפני שהאדם צריך להשיג אותם מתוך העבודה הפנימית שלו, ולהוסיף אותם בעצמו לאותיות.

ניתן לסכם כך: אנחנו מגלים את השחור שלנו ביחס לקבוצה, כשאנחנו מתארים שהיא נמצאת בגמר התיקון, במצב ה"לבן" והמושלם. וכשאנחנו מסיימים את העבודה, אנחנו מרגישים שבאמת הגענו למצב שבו הבורא צריך לסיים אותה, "לחתום" עליה.

מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 25.09.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מאחל לכם שנה טובה!
כל האמת – שחור על גבי לבן
לחיות כל אות ממכתבך

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/WnnSq

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest