לכולם תהיה עבודה

שאלה: כולם מבינים את חשיבותו של החינוך, אבל אנשים רוצים פיתרונות פרקטיים, רוצים לעשות משהו כבר עכשיו…

תשובתי: החינוך הוא דבר מאוד פרקטי. אנחנו צריכים בפועל לעשות לעצמנו "עטיפה" חדשה, לשנות את עצמנו. מדובר על יצירה גדולה ומעשית.

קודם כל, חייבים לייצר חומרים רבים שיישפכו על כולם בכל הזדמנות, בכל השפות, לפי האופי והמנטליות של כל אחד. תאר לעצמך כמה כוחות ומשאבים זה ידרוש מהאנושות. אנחנו צריכים לפעול בצורה יצירתית ומקצועית, ולהכניס את כולנו תחת "לחץ" הזה, כך שנרגיש טוב מכך שאנחנו נמצאים תחתיו. הזרם שלו חייב להיות כל כך עוצמתי, שהוא פשוט יישפך לתוכנו ללא כל מעצורים מצידנו. כמו שלומדים שפה זרה מתוך שינה.

צריך לבנות מחדש את כל הטלוויזיה והאינטרנט. זאת לא עבודה מעשית?! מיליארדים יבצעו אותה, ובזכות זה הם יתחילו להשתנות בעצמם. וכך כל האנושות תיכלל בתהליך התיקון (חוץ מאלה שאינם מסוגלים לכך: ילדים קטנים, קשישים, אנאלפביתים וכדומה).

ה"חינוך" שעליו אנחנו מדברים הוא לא רק ספסל הלימודים שעליו יושב התלמיד. מי ילמד אותו? – כולם חייבים להשתתף בעבודה, לחפש גישות חדשות, להשקיע מאמצים, ובכל יום "לשרוף" את ההפצה שעשינו אתמול ולהתחיל אותה מחדש. כי אנחנו הרי משתנים ומתחדשים, ובכל יום דרוש לנו משהו חדש.

לימוד הוא לא דבר פסיבי. התלמידים הם לא צופים שצריך לשעשע אותם. נמצאת לפנינו עבודה מעשית גדולה, שצריכה להתבצע בכל עיר, בכל שכונה, בכל מתנ"ס.

היום הטלוויזיה מראה לנו דם, שחיתות, פריצות ומה לא. ואת כל זה צריך לשנות, אך בצורה שתגרום לאדם לרצות לראות ולשמוע. הרי הוא עוד רחוק מלהיות מתוקן. צריך להגיש לו משהו שיעניין וירתק אותו, ומתוכו הוא ילמד מוסר השכל. ניצב בפנינו אתגר גדול, שדורש עבודה מעשית רבה.

זה כלל לא פשוט לעבד את התוכן הקיים לצורכי ההפצה הרחבה. ובכל זאת, חשוב שכולכם תעבדו על זה, כי ללא זה, אתם לא תשתנו. אני במקומכם הייתי כותב מאמרים וספרים, אחרת איך תגדלו? אפילו אם לא תהפכו להיות מורים, עדיין, ללא השפעה לזולת אין גדילה. אתה פשוט חייב להשתתף בפועל, לא חשוב באיזו צורה.

רבים מבצעים את העבודה בצורה פיזית: מארגנים אירועים, מכינים את השטח. מסביב למרצה אחד צריכים לעבוד עוד 30-20 אנשים שדואגים ללוגיסטיקה, לפרסום, לתרגום וכן הלאה. וכולם חשובים באותה המידה.

ולכן "ספסל הלימודים" הוא מושג. כדי להושיב ילדים מאחורי שולחנות לימוד, צריך לערוך עבודה מקדימה גדולה, החל מבניית בתי ספר ועד ליצירת תוכניות לימוד והכשרת מורים באוניברסיטאות. המון מאמצים נדרשים עוד לפני שהמורה נכנס לכיתה. והרי בצורה האידיאלית, לכל מורה צריכים להיות חמישה תלמידים. עשרה זה כבר המקסימום.

כך שלכולם תהיה עבודה. ובסופו של דבר, היא תשנה את העובדים עוד יותר מאשר את הלומדים. אם כן, כל אחד צריך להפוך למשתתף פעיל, ליוצר, שמשקיע את כל מאמציו למען האחרים. כל אחד צריך להשתתף בהפצת המסר והידיעה על האיחוד.

מתוך שיעור על מאמר שבעל הסולם פרסם בעיתון "האומה", 08.09.2011
ידיעות קודמות בנושא:
הצריכה היא לא העניין
ללמוד על האיזון עם הטבע
חינוך לכל הגילאים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/VMkmj

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest