לכוון את עצמי נכון לבורא

"בטרם שאנו נכנסים להתבונן בענין תיקון הרע שבמין האנושי – צריכים לקבוע קודם את ערכם של אותם השמות המופשטים: טוב ורע. כלומר, בהגדירנו מעשה או מדה, בתואר טוב או רע, יש להבהיר, כלפי מי אותה מדה או מעשה הוא טוב או רע. בעל הסולם, "השלום בעולם")

אם נדבר באופן כללי, אז כפי שאנחנו לומדים מחכמת הקבלה, כל מה שנמצא מחוצה לי, זה רק הבורא לבדו ולא שום דבר אחר. זה שאני כביכול רואה סביבי פרטים כדומם, צומח, חי ובני אדם, כל מיני פעולות, כוחות, אלה כולן צורות הופעה של הבורא כלפיי, ולכן עליי להתייחס לְמה שנמצא מחוצה לי כמו לבורא. לכן נאמר "ואהבת לרעך כמוך", תחילה ביחס לעצמך, ואחר כך ביחס לבורא.

"להבין את זה, צריכים לידע היטב את הערך היחסי שבין הפרט והכלל, דהיינו, בין היחיד אל הציבור שלו, שהיחיד חי מתוכו, וניזון מתוכו, הן בחומר, והן ברוח."

הכול תלוי במצב הרוח והַכוונה של האדם. אם הוא מכוון את עצמו בצורה נכונה, אז העולם הסובב הופך עבורו כאמצעי להשיג יחס נכון לבורא, ובמידה הזאת הבורא מתגלה לו. מבחינתנו העיקר זה לגלות את הבורא, את אותו כוח נצחי עליון שמנהל אותנו, בכך שהוא מציב לנו בחיים בכוונה כל מיני בעיות, כדי שנתפוס אותן בצורה נכונה לצורך ההתקדמות שלנו.

אם כל בעיה, כל יחס כלפיי, אייחס ברגשות ובשׂכל ככאלה שמגיעים מהבורא, מפני שאין עוד מלבדו, ואגיב על כל מה שמורגש בתוכי ביחס לבורא, אז התוצאה שתהיה שיש לי עסק רק עם הבורא. אז כבר יהיה מובן לאדם, בשביל מה קיים כל העולם הזה, ושכל מה שמתרחש לפניו הכרחי רק כדי לכוון את עצמו בצורה נכונה לבורא ובמידה הזאת הוא ירגיש שדווקא באופן כזה הבורא מתקשר איתו, והוא בתורו מתקשר עם הבורא.

נוצרת תמונה פשוטה מאוד, אני לא מוחק את בני האדם, אלא מסתכל עליהם כעל הופעה של הבורא לפניי. לכן, דרך כל הסובבים, יש לי קשר דו-צדדי קבוע ביני לבין הבורא. זה לא פשוט, מפני שהסובבים משפיעים עליי. אני הרי לא יכול לומר: "תזוז הצידה, אתה מסתיר לי את הבורא". או "תמתין, אני צריך עכשיו לברר לעצמי, כיצד אתה ניצב כאן במקום הבורא ומשחק לפניי תפקיד מיוחד".

זה דורש אימון קבוע, כדי לראות מאחורי כל חבר את הבורא. וחבר זה כולם, מפני שכולם עוזרים לי בקשר עם הבורא, לכן הם נקראים חברים.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 21.07.2019