קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
"ואיש איש מבית ישראל ומן הגֵר הגָר בתוכם אשר יאכל כל דם ונתתי פני בנפש האכלת את הדם והיכרתי אתה מקרב עמה.
כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשתיכם כי הדם הוא בנפש יכפר." (תורה, ספר "ויקרא", פרשת "אחרי מות", פרק י"ז, פסוקים י' – י"א).
מצד אחד, דם, זה הכוח המחייה של הגוף. מצד שני, דם (מהמילה "דומם"), החלק התחתון ביותר של הרצון.
העניין הוא, שאנחנו צריכים להשתמש באותן תכונות בגוף שאנו יכולים להעלות להשפעה. מאחר ואנחנו דוחפים את עצמנו מהחלק הכי תחתון של הרצונות, שאותם מסמל הדם, אז לא יכולים להשתמש בהם וצריכים להקיז את ה"דם" הזה מהגוף.
בכך שבוחרים בתוכנו כל מיני סוגים של רצונות, אנחנו רואים, שרצונות בדרגות דומם וצומח הם מאוד חלשים, אפסיים ויחסית קל להשתמש בהם בעל מנת להשפיע. רצונות בדרגת חי הם מאוד כבדים, לכן אנחנו מרגישים את עצמנו כקיימים בתוך הגוף הבהמי, רואים את עצמנו ככאלה.
אנחנו לא רואים בתוכנו מצבים של דומם או צומח, מפני שהם מכוסים על ידי הרצון הבהמי שלנו, שהוא עולה בערכו על הרצונות הקטנים יותר. כאשר אנחנו מגלים בתוכנו מצבים בהמיים, מופיעה אצלנו כמות גדולה מאוד של בעיות, מפני שאנחנו מזהים את עצמנו איתם: אני והם, זה אותו הדבר.
איך להבדיל אותם מהאדם שבי? איך להעלות את הרצונות הבהמיים האלה למצב של "אדם"? "תהרוג את הבהמה שלך", "תשתמש בה למאכל", כדי שדרגת האדם תתעלה מעל דרגת הבהמה.
מה אפשר לעשות לשם כך? איך לברר ולעשות הפרדה נכונה בין הרצונות הבהמיים שלי? אילו מהם אפשר להעלות לדרגת "אדם", ואילו לא? ממה אפשר ליצור דמות של "אדם"? כי הוא הרי נולד מתוך עובָּר, שניתן מלמעלה, וכל שאר ההזנה באה מלמטה, מהרצונות הבהמיים.
במה האדם שבעולם שלנו נבדל מהבהמה? באותה "נקודה שבלב", אותו הזרע, שיוצר את ה"אני" העצמי שלו. אני, הדומה לבורא, לכן האדם נקרא "אדם" (מהמילה "דומה" לבורא), ואם לא, אז הוא בהמה.
לכן כל הבעיה היא במה שנקרא "הקרבת קורבנות", כאשר אנחנו לוקחים מהרצונות דומם, צומח ובעיקר החי וכל הזמן מעלים אותם לדרגת "אדם". כלומר אנחנו צריכים להרוג אותם בדרגת חי, ולהעלות לדרגה הבאה, היותר עליונה, כדי שה"אדם" שבנו יהיה ניזון מהרצונות האלה, בכך שהופך אותם לעבודה הרוחנית שלו.
בדרך כלל בתורה מדובר, שאדם צריך להעלות את הרצונות שלו שם, איפה שיש מקום להקרבת קורבן (המילה "קורבן" מסמלת "התקרבות לבורא"), שם, איפה שאפשר להתיז ולפזר את הדם על המזבח.
כאשר אתה הורג בהמה (את הרצונות הנמוכים ביותר), אז הדם (הרצונות האלה) צריכים להישפך לגמרי ואיתו אתה מתיז על המזבח בארבע פינות (ארבע בחינות), כלומר את הרצון המלא שלך להבאתך לבורא, כלומר לעלייה עד אליו. בסופו של דבר, כל הרצונות צריכים לעבור את השינוי הזה ולעלות עד לדרגת הכוהן הגדול, כי רק אז האדם נחשב למתוקן לגמרי.
בטבע קיימות רק שלוש דרגות : מצבים של דומם, צומח וחי. והאדם, זה מה שאתה יוצר מתוכך, הוא לא קיים בטבע. אם למשל, איזה חייזר היה מסתכל עלינו ועל הבהמות מהצד, אז הוא היה אומר, שבני אדם, זה בהמות שעברו שינוי, ולא יותר מזה. ואם ימדדו אותנו ביחס זה לזה, אז אנחנו הרבה יותר גרועים מבהמות. לכן אנחנו צריכים לשאוף ליצור מעצמנו אדם.
מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי" 06.03.2014
ידיעות קודמות בנושא:
דרך ארוכה במדבר
רצונות לטובת הזולת
מְשלים של מושגים רוחניים
