דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לידה רוחנית ולידה גשמית: קווי דמיון והבדלים

לידה רוחנית ולידה גשמית: קווי דמיון והבדלים

laitman_2009-08_2939-70.jpg

באנו לעולם הזה הודות להורים שלנו. רוב התכונות שלנו נקבעו עוד לפני לידתנו, קיבלנו אותן מהגלגולים הקודמים שעברנו בעולם הזה.

בעודנו מתפתחים, אנחנו מקבלים את כל המתרחש כמובן מאליו.

בהתחלה האדם מרגיש רק את עצמו ואת העולם שבו הוא נמצא, לאחר מכן באות המילים, ההכרה וההבנה.

הכול זורם לאט ו"בטבעיות", ואנחנו לא מבינים עד כמה התהליך הזה מיוחד, "לא-טבעי".

ולכן הכניסה לעולם העליון מצטיירת לנו כמשהו לא טבעי. וזאת, למרות שאנחנו מגלים אותו בדיוק באותה צורה שבה גילינו את העולם הזה!

בהתחלה אנחנו מקבלים רצון להיוולד בעולם העליון, "טיפת זרע רוחנית" (הנקודה שבלב היא העובר של הנשמה).

לאחר מכן מובילים אותנו למקום שבו נוכל לפתח את הנקודה הזאת – המקום הזה בעולם שלנו נקרא רחם, או "קבוצה" בעולם הרוחני.

לא מדובר באנשים שאני מגלה כשותפים לדרך, אלא על ההשתוקקויות לבורא, כמוני. כשאני בונה נכון את היחס שלי אליהם, אני מספק לעצמי סביבה לצמיחה רוחנית.

עם לידת האדם בעולם שלנו, הוא מתפתח בעל כורחו, איש אינו מבקש את הסכמתו – ממלאים אותו בידע ובהתרשמויות, בדפוסי התנהגות ובהגדרות של "מהו הטוב ומהו הרע", ללא חופש בחירה כלשהו מצידו.

אך בהתפתחותנו הרוחנית הכוח המפתח אותנו – שנקרא גם אבא ואמא דאצילות – דורש מאיתנו להחליט להתפתח רוחנית באופן חופשי ועצמאי. עלינו לקבוע באיזו צורה אנו רוצים להתפתח, כלפי איזה מצב עתידי, לשם איזו מטרה.

דורשים מאיתנו חופש בחירה, הכרה, הבנה במה שאנחנו עושים ולאן אנו הולכים. שלבי ההתפתחות הרוחנית דומים להתפתחות הגשמית, אך מה שמפעיל אותם זה הרצון שלנו. כאן ההבדל.

לכן בעולם שלנו אנחנו עבדים (בהמות), ואילו ברוחניות אנחנו חופשיים (בני אדם, אדם=אדמה לבורא, לעליון).

אני בעצמי בונה סביבי את "רחם האם", את הקבוצה, ונקלט בתוכה כמו טיפת זרע. אני מקבל ממנה את כל מה שאני צריך לשם התפתחות: אוכל, כוחות, הבנה, דוגמאות.

וכשרצונות הקבוצה הופכים לשלי, כלומר, כשאני כבר מוכן לגדול הלאה, אני נולד (מעביות שורש לעביות א').

כשאני הופך לעובר רוחני, אני משתמש בכוח הבורא כדי לבנות את עצמי.

אני עושה מאמצים בדרך ולאט-לאט מבין איך הבורא מגדל אותי, אני הופך להיות בוגר, חכם כמוהו, לפי העיקרון "ממעשיך הכרנוך" (בתוכי, כשאני הופך להיות כמוך). כך האדם הופך להיות דומה לבורא.

מתוך הכנה לשיעור, 27.11.2009

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest