דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לידה: ציר הלידה הראשון

לידה: ציר הלידה הראשון

בכנס "קבלה לעם" העולמי ניסינו לעבור את המחסום, להיוולד בעולם הרוחני, לרכוש חוש חדש ולהרגיש את מה שנמצא מחוץ לרצון ליהנות. זוהי תפיסה הנקראת חיצונית, מאחר והיא מכוונת להשפעה. ראינו שזה מאוד קשה. לחץ נגדי שבא לקראתנו מייד קירר ו"הקפיא" אותנו. והנה כבר לא רצינו וחשבנו שאיננו מסוגלים יותר: "הכול, רק לא זה, לא איחוד אמיתי".

כתוצאה מכך, הציפיות שלנו לא התממשו. האגואיזם, הפרעה, דחף אותנו אחורנית. הודות לכך אנחנו הרגשנו קָלות שׂנאה כלפיו, גילינו את האויב שלנו, את השׂונא שלנו, התחלנו להבין שמבלי שנשלוט עליו, אנחנו לא ניוולד. האויב התגלה, ואנחנו התחלנו להבדיל בו יותר ויותר בבהירות.

כעת אנחנו צריכים לבצע עוד כמה פעולות אנאלוגיות. כל פעם הן תקבלנה צורה אחרת, כי הרי ברוחניות שום דבר אינו חוזר על עצמו. הפעולות כאילו זהות, אך הן מורגשות בצורה חדשה, ובמצב הבא לא ניתן להכיר בקודם. מדובר על צירי לידה, שזה כמו צירים בדלת. רחמה של האם, שבתוכה אנחנו היינו, מזכיר בצורתו את האות ם' הסופית. ם' – זו בינה שנועלת אותנו בין שתי דלתות. במילים אחרות, אנחנו נמצאים בין שתי אותיות ד' שמרכיבות את האות ם'. בזמן צירי הלידה אנחנו לוחצים את הדלתות כדי שהן תפתחנה, תסתובבנה סביב הצירים. כך העובָר לוחץ מבפנים כדי לצאת החוצה (רחם – מהמילה רחמים, תכונת הבינה).

מי שמתנגד ללידה שלנו הוא פרעה, האגואיזם שלנו, שנברא כך במיוחד על ידי הבורא, כדי להפעיל לחץ נגדי, עד שייווצר בנו רצון חזק, עד שנהפוך להיות ראויים לראות ולהרגיש את הבורא, את המציאות החיצונית, לחיות בה. כי הרי אחרת אנחנו נשאר פָגים, לא בשלים עבור העולם החדש. יוצא שפרעה זהו כוח טוב, ולמרות שהוא מצטייר לנו כשׂונא, למעשה ההתנגדות שלו מעצבת בנו רצון מספיק חזק, כדי לפתוח את הדלתות של הרחם ולצאת החוצה.

התחלנו את העבודה שתוציא אותנו משליטתו של פרעה, ואני מאוד שׂמח בזה שהשׂגנו את השלב הזה. אני מזמן חיכיתי לו. כגודל האכזבה כך ההתנגדות חזקה יותר, ככל שהייאוש עמוק יותר, לאחר שהציפיות לא התממשו והאדם נזרק לאחור, כך טוב יותר, כך השׂנאה כלפי פרעה גדולה יותר. עברנו את אחד מצירי הלידה. עוד כמה צירים ואנחנו ניוולד אל האור! בואו נאיץ את הקצב, זה תלוי בעבודה שלנו. צריך שהכוח שאיתו אנחנו פורצים קדימה, והכוח של פרעה הדוחף אותנו חזרה, יתמזגו לפריצה אחת מכרעת, ללידה!

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 12.11.2010

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest