לחצות את הקו האדום

בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", סעיף י"ט:

"והנך מוצא, שכל אלו היסורים, המצוים בעולמנו, אינם אלא גילוים, מוצעים לעינינו, בכדי לדחוף אותנו, לבטל את קליפת הגוף הרעה, ולקבל צורה השלמה, של רצון להשפיע."

אנחנו נמצאים ב"כלוב" של העולם הזה, שכולו רק ייסורים. מצד שני, כל 125 המדרגות הרוחניות שבהן אנחנו בהדרגה רוכשים כוונה "על מנת להשפיע" ("לשמה"), בזה שעובדים ב"ג' קווים", מגלות לנו את הטוב ומטיב.

באופן כזה, המצב שלנו, העולם שלנו, בכלל לא קיים במובן הרוחני. כי "קיום", קיום אמיתי מסמל הידמות לבורא, כוונה "על מנת להשפיע". כאשר אנחנו נבטל את הגבול של העולם שלנו, נתעלה מעליו (מעל לקו האדום, בציור), אז אנחנו ניכנס למציאות של טוב ומטיב.

ודאי, שהעבודה הזאת קשורה עם מספר רב של "הפתעות" של תכונה לא נעימה. פעם אחר פעם אנחנו פתאום מגלים בתוכנו משהו עוד ועוד יותר רע, אבל רק כדי שאנחנו נוכל מייד לתקן את הרע הזה. לאורך כל הדרך אנחנו מתקנים את ה"כלים" השבורים.

ולהיפך, אנחנו לא מתקנים שום דבר בעולם הזה, אלא עוברים שלב של הכנה. רק אחר כך, כאשר ניגש לתיקון האמיתי, אנחנו נבין למה, בשביל מה ואיך הכול ממומש. אבל נבין את זה לא בשׂכל הנוכחי שלנו, כי שם החשבונות מנוהלים להיפך…

מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר", 12.03.2013

ידיעות קודמות בנושא:
הכול מדוד בצורה מדויקת
פריצה מעבר למסגרות הצרות של העולם הזה
סוף לאשליה או החלפת הפרדיגמה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/quvIK

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest