קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: סקר מקיף שנערך בקרב 1,700 משתתפים, גילה שכשאדם נמצא לבד, הוא חושב על העבר והעתיד, וכשהוא נמצא עם קבוצת אנשים, הוא ממוקד דווקא בהווה. למה אנחנו בורחים לעבר או מפנטזים על העתיד?
תשובתי: רק החברה קושרת אותי להווה, ורק כך אני מתחיל לשאול על ההווה שלי. כשאני לבד ולא נמצא תחת השפעת הסביבה, אני מטייל בין העבר לעתיד בכל מיני המצבים.
שאלה: מה יש בחברה שקושר אותי להווה?
תשובתי: כשאני בחברה, אני תמיד שואל מי אני לעומתם, ומה אני משיג יחד איתם?. זו השפעת הסביבה על האדם.
שאלה: מה יש בהווה?
תשובתי: ההווה זה הרגע הכי קשה, כי אני קשור למה שעליי לעשות, לגרום לאיזה שינוי במציאות שלי.
שאלה: כלומר, אם אני מתמקד בהווה, מול מה אני בדיוק מתמודד ברגע הזה? כי נשמע שאנחנו בורחים מהרגע הזה לעבר שלנו או לפנטזיות על העתיד.
תשובתי: ההווה מחייב אותנו להחליט מה עושים, זו הבחירה החופשית, הכול מתבצע רק בהווה. הבעיה היא שאנחנו לא רוצים להחזיק בהווה, אנחנו לא רוצים לעמוד מול השאלה בשביל מה אני חי? בשביל מה קיים ההווה? מה אני צריך לעשות עימו? לאן אני רוצה להתקדם? יותר טוב לי להיות או בעבר או בעתיד.
שאלה: מהו הרגע של הבחירה החופשית?
תשובתי: זה כשאני רוצה להדביק את עצמי לכוח העליון.
שאלה: ואיך אני נעזר בעבר לטובת ההווה, לרגע הבחירה החופשית בהווה?
תשובתי: אני מצדיק את הבורא לגבי העבר, ואני בוטח בו לגבי העתיד שלי, וזה נקרא שאני נמצא איתו בדבקות.
