דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לחזק את האיחוד או לעכב אותו?

לחזק את האיחוד או לעכב אותו?

מתוך שיעור הכנה לכנס בקרסנויארסק.

שאלה: מה חשוב לנו יותר, לחזק את האיחוד או להשאיר אותו כמו שהוא? או שזה תהליך חלופי?

תשובתי: אני לא חושב שאפשר לעכב משהו על ידי מאמצים, מבלי להגדיל אותו, כי האגו שלנו כל הזמן גדל.

אנחנו כל הזמן צריכים לחשוב ולהרהר בזה, על סמך מה הכול מחזיק מעמד. אנחנו חיים בעולם שמתפתח בצורה אגואיסטית, וגם אנחנו בעצמנו מתפתחים בצורה אגואיסטית, לכן אנחנו לא יכולים שלא לעבוד על זה.

כך גם נאמר: "תתאר לעצמך…", "שיהיה בעיניך…", "…שכל הזמן יתחדש". כלומר, אנחנו כל פעם צריכים "לראות", אי אפשר אחרת.

לכן אנחנו צריכים להבין באופן ברור, שמה שהיה לפני דקה כבר סיים את פעולתו, אנחנו כביכול היינו חברים, החלטנו לפעול יחד, וממש כעבור דקה כל הכוונות הטובות מתנדפות, עד כדי כך כל זה משתנה בנו בצורה מהירה. ולכן אנחנו צריכים לתפוס את הכול בצורה נכונה, כלומר להתרגל לזה, לתמוך זה בזה.

את כל זה אנחנו בודקים לפי המאמצים התמידיים שלנו. ברוחניות לא קיימת מהירות קבועה. לפי התיאוריה של איינשטיין תנועה ישרה קבועה או מנוחה, זה אותו הדבר.

העולם הרוחני הוא מעל למהירות האור. המקובל הגדול הרמב"ם כתב עוד במאה ה- 12, שרוחניות נמצאת מעל למהירות האור.

מהירות האור היא קבועה בכל סביבה. ואילו במושג "מעל מהירות האור" מתכוונים למהירות משתנה. אם יש לנו משהו שכל הזמן גדל, זו הרוחניות. ברוחניות נלקח בחשבון הדיפרנציאל, כלומר השינוי. אם קיים שינוי שכל הזמן גדל, אז ברוחניות זה נחשב למהירות, ולא תאוצה. כלומר, שם הכול בסדר גודל גבוה יותר, מה שבעולמנו נחשב למהירות (נניח, תנועה במהירות 200 קמ"ש), ברוחניות זה נחשב לעומד ללא תנועה, מפני שאין בזה שום שינוי.

כלומר, כל אותם המצבים שאינם משתנים בנו, לא קיימים ברוחניות. ורק התוספות החיוביות שלנו, המאמצים מעל האגו שגדל לצורך המטרה הזאת, שכל הזמן מתפתח בנו, נחשבים לקיימים רוחנית.

לכן אנחנו לא נצליח לשמור על המצב הקודם, כי האגו גדל. וגם בעולם שלנו הכול נמצא בתנועה מתמדת: אנחנו מזדקנים, הולכים קדימה, כל הזמן משהו קורה. רק שבהרגשות שלנו האגו כאילו בולם אותנו.

לכן אם אינך רוצה להיתקע, אז יש לך אפשרות אחת ויחידה, שכולם מסביבך יהיו בתנועה פנימית ואתה תהיה מקושר איתם. ואיך אפשר להיות מקושר איתם? – רק על ידי כריתת ברית, כאשר אתה מגיעים להסכמה שכל הזמן תמשכו זה את זה, תעוררו, תתמכו.

אם אתם מכוונים את עצמכם בצורה כזאת, אז אתה תוכל להבטיח לעצמך התקדמות רוחנית, אחרת, לא. האגו יתפתח ו"ימשוך" אותך לאן שבא לו. החברים צריכים לעורר אותך בצורה נכונה ואז אתה תוכל לממש אותו בצורה מדויקת.

אבל אי אפשר להישאר באיזה מצב אחד, הטבע לא יאפשר זאת. אז הוא ידחוף אותך למטה, כדי שדרך המשבר אתה תיווכח שצריך ללכת למעלה. רק כך!

הבעיה הזאת קיימת בכל מקום, גם במשפחות וגם בקבוצות, אנשים סבורים שהם יכולים עכשיו לשמר את המצב שלנו וכך נחזיק מעמד ונתקיים.

מתוך שיעור הכנה לכנס קרסנויארסק, 13.06.2013

ידיעות קודמות בנושא:
הרגע הבא הוא הצעד שלך קדימה
דחף נצחי
עצירה היא נפילה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/l2hdw

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest