קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
אנחנו קוראים את כתבי המקובלים, אנשים שגילו את העולם העליון, המציאות העליונה. איננו מבינים ואיננו מרגישים את מה שהם מספרים לנו עליו, ופשוט הולכים בעקבות המילים שלהם. הם אומרים לנו שקיים כוח עליון שאינו מושׂג בפני עצמו. אנחנו מצידנו משׂיגים אותו כבורא שהוא טוב ומיטיב. מתוך התכונה הזאת, הבורא ברא את הנברא ורוצה שהוא יתפתח ויקבל את ההטבה הזאת שלו. ההטבה הזאת מתבטאת בכך שהנברא יהפוך להיות דומה לבורא, יהיה כמוהו. אין דבר יותר טוב ונעלה מזה. ולכן "להיות טוב ומיטיב" זה אומר להביא את הנברא למדרגתו של הבורא.
לשֵם כך עלינו לרכוש שני פרמטרים אופייניים לבורא: שלמות ועצמאיות. בעיקרון, עצמאיות היא חלק משלמות, אך עבורנו יש לה חשיבות מיוחדת ולכן היא עומדת במקום הראשון. אנחנו צריכים להיות עצמאיים בדומה לבורא, כמוהו. הוא לפני הבריאה היה קיים בפני עצמו, וכך גם אנחנו, למרות שאנחנו הנבראים, צריכים לצאת לאותה הדרגה של העצמאות. וחוץ מזה, אנחנו צריכים להיות מסוגלים להשׂיג בעצמנו את דרגת הטוב והמיטיב, לרכוש גם כן את התכונה הזאת.
כדי לאפשר לנו את זה, הבורא ברא מצב מושלם שבו אנחנו והוא זהים, דבוקים ומחוברים לחלוטין בתכונות, באבחנות, בתפיסה, בעצמאיות וכולי. מהמצב ההתחלתי-הסופי הזה, הבורא מתחיל להוריד אותנו בכל מיני אופני תפיסה עד למצב ההפוך לגמרי. ואחר כך משָם, מהמצב ההפוך, הוא נותן לנו הזדמנות לחזור לשלמות עם מטען יקר ערך. לשוב הביתה, זה כל מה שאנחנו צריכים.
מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 13.01.2011
ידיעות קודמות בנושא:
שלב ההרכבה
מה אנחנו צריכים להוסיף לבריאה?
הנידונים לרחמים
